ביקורת ספרותית על חוק דילברט - מבט מן החדרון בקצה המסדרון על בוסים, ישיבות, אופנות ניהול וכל מיני פגעים אחרים בעבודה מאת סקוט אדמס
ספר מעולה

---

כתבתי כאן לא מזמן על הספר "העיקרון הפיטרי," שהחוק הבסיסי בו טוען כי כל עובד מוכיח את עצמו ומתקדם ומוכיח שוב ומתקדם ואז בתפקיד הבא שאליו הוא מגיע, הוא לא מצליח למלאו וכאן הוא נתקע. יוצא מזה שכל מערכת מאויישת באנשים שלא מוכשרים למלא את התפקיד ושלא מתקדמים יותר וכך המערכת תקולה ומתפקדת רע.
חוק דילברט לוקח את הרעיון הזה צעד קדימה (או אולי אחורה תלוי את מי שואלים). ע"פ חוק זה, אותם אנשים שנתקעים במערכת, מפריעים לה והפיתרון הוא לקדם אותם למקום שבו ממילא לא עושים הרבה..... ישר להנהלה. זה הרעיון המרכזי שקרוי "חוק דילברט".
הכותב, אחד שנקרא לו סקוט אדמס, היה בעצמו מועסק בחברת תקשורת כמהנדס וראה את כל הפגעים שיש במקום עבודה. הוא כנראה אאוט סיידר שבז גם לכל המנהלים הטיפשים וגם לאלה הסובבים אותו על כל נסיונותיהם להראות מבינים וחכמים תוך שהם בעצם לא יודעים הרבה. יש לו מבט מעניין מהצד.
הספר כתוב כרצועות קומיקס מינימלסטיות ודווקא משום כך הוא מצחיק יותר כי המחבר בעצם תופס תכונת אופי אחת של הדמות ומצייר אותה בפשטות. כגון למשל המנהל שלא מבין כלום, מצוייר כאיש קטן עם שיער מחודד כלפי מעלה בניסיון "להראות גבוה" שמקבל תמיד החלטות מטומטמות ואף אחד לא מעז להתנגד לו.
יש בו נושאים שמוכרים לכולם ממקומות העבודה.
למשל:
החלל הפתוח שבו הוא מדמה את כל העובדים שמציצים זה לזה מעבר למחיצה נמוכה כסוריקטות שמופיעות מתחת לאדמה.
הצורך להמציא כל מיני תארים מפוצצים "יועץ", "בכיר", "אסטרטג" כדי להסתיר את היותם כלומניקים.
כל מיני שיטות להראות עסוק (אני אישית זיהיתי כמה אנשים שעושים זאת בפועל) כמו למשל ללכת לכל מקום עם קלסר ביד גם כשנכנסים לשירותים.
שיטות למצוא חן בעיני הבוס כמו לצאת ביום חמישי הבייתה עם ערימת מסמכים כאילו לעבוד בבית אבל בעצם כשהוא מגיע לבית הוא מחמם בהם את הקמין.
חדירה של מילים שהמנהל אוהב, אל הארגון שמאלצות את העובדים לדקלם את המילים למרות שלא יודעים מה הן מייצגות כגון "פרדיגמה", TQM ועוד.
סדרת הספרים הזו מלאה בדוגמאות ומשפטים שנאמרים ע"י העובדים והמנהלים ואפשר למלא כאן דפים בדוגמאות. זה לא ספר חובה וגם אם קוראים אותו , אין קשר בין הנושאים כך שניתן לקרוא כל יום פרק בלי לאבד איזה חוט.
הכי כיף לזהות איזה דמות בספר שמזכירה לך מישהו מהחדר ליידך (נניח החנפן לבוס)
זה כמו סטנדאפ על מקומות עבודה שנכתב ע"י אאוטסיידר שלא אכפת לו מה יגידו.
מומלץ.

» ביקורות נוספות של ירון אבטליון מדע בדיוני 3.141592
» ביקורות נוספות על חוק דילברט - מבט מן החדרון בקצה המסדרון על בוסים, ישיבות, אופנות ניהול וכל מיני פגעים אחרים בעבודה