ביקורת ספרותית על העולם שנשאר מאחור מאת אורית עוזיאל
ספר טוב

---

לפני כמה חודשים אמא שלי סוף סוף אזרה אומץ והתחילה לפנות את דירתה של סבתא שלי שעברה לדיור לאנשים עם דימנציה.

הגעתי גם אני לדירה עם שני אחיי הגדולים, כדי לעזור בפינוי ואולי אפילו לקחת דבר או שניים למזכרת. אני כמובן מיד פזלתי לכיוון ספריית הספרים. ספר אחד קרץ לי כי הייתה תקועה סימניה בעמודיו הראשונים. סבתא שלי, לקראת ההחמרה של המחלה הייתה מספרת שהיא אינה מצליחה לקרוא. היא קוראת דף וחוזרת עליו שוב ושוב כי אינה זוכרת אותו. כמובן שהיא לא הודתה שזה קשור למחלתה אלא ניסתה לשכנע שזה קשור לחוסר ריכוז וטרדות היום. דמיינתי לעצמי איך מתוך הייאוש ניסתה לקרוא ספר נוער כדי שיהיה לה קל יותר אך גם אותו לא צלחה. עם הסיפור הזה שיצרתי לעצמי בראש המשכתי הלאה והבטחתי לעצמי שאת הספר הזה אסיים במקומה.

דני, ילד הגר בפלשתינה נשלח לבקר את סבו וסבתו שגרים בפולין. הוא אינו מכיר אותם אך הם הוריו של אביו המת והם מתעקשים לפגוש את נכדם אשר איתו לא היה להם קשר כל השנים. אימו של דני מרגישה מחויבות שיכירו את הנכד שלא בילו איתו מעולם אך מכיוון שהתחילה עבודה חדשה אינה יכולה להרשות לעצמה להצטרף לנסיעה. כך מוצא עצמו דני בדרך לפולין, מלווה בזר חביב שנשלח על ידי סבו וסבתו. הספר מתאר את השתלשלות האירועים, המסע המפרך אל פולין באונייה וברכבת, האנשים המיוחדים שפגש בדרך, מחסום השפה עם משפחתו ועד הסלמתה של מלחמת העולם השנייה כאשר דני מוצא עצמו בפתיחתה של המלחמה בפולין ובמרכזם של כמה אירועים קשים.

הספר הזה העציב אותי מאוד. הוא פשוט ותמים ומנסה להסביר בצורה לא מתאמצת את מה שקרה שם. משהו שתמיד יהיה קשה לספר עליו, משהו שמתחבר למה שאנחנו חווים בימים אלו. הסיפור מבוסס על אירועים אמיתיים ומתאר את ההידרדרות והחרפת המצב, את הנאיביות של היהודים בפולין שחשבו שאין שום סיכוי שעומדת לפרוץ מלחמה. המחשבה הזו שאנשים לא האמינו שזה יקרה, ומנגד כוחות חזקים יותר שגררו את כל אירופה אל תוך תהום שחורה וחשוכה.

כנראה שתקופות אפלות בהיסטוריה תמיד יהיו. צר לי שאנחנו לוקחים חלק באחת כזו ממש עכשיו. בסוף הספר לקחתי נשימה עמוקה וייחלתי לימים טובים ושקטים יותר.

» ביקורות נוספות של בר
» ביקורות נוספות על העולם שנשאר מאחור