ביקורת ספרותית על תכלת שחורה מאת נטלי בירקן
ספר מעולה

---

מי היה מאמין שכל מה שנזדקק לו לפני כמעט שנה מהשביעי לאוקטובר , הוא מעט מקור נחמה
לנשמה , וכל מה שנזדקק לו בימים אלה הם : אופטימיות ואמונה היהוו מצרך נדיר לשפיות באי
שפיות... את כל אלה מצאתי בספרה השני תכלת שחורה של נטלי בירקן .
הספר נכתב עוד לפני השביעי באוקטובר וכאילו לחשו לו את המשפט : " מחשבה מיצרת מציאות"
עד כמה יהיה כל כך עדכני , עכשווי וכל כך רלוונטי לימינו ,וכל כך מכיל .....והכל באריזה אחת ....
בספר היפיפה העמוק ומלא הרגש , בכריכה המפעימה המותירה מקום למחשבה והשראה ,
ובסיפור אהבה עדין במיוחד שנוגע ללב ובתחושות של אובדן עמום המכמיר לב קורא ....
שירה נשואה לארז , היא מורה לתיאטרון והוא רופא מצליח , הם נשואים טריים שמתכננים להקים
משפחה . הם גרים ביחידת בחצר בית הוריו .
במהלך מבצע צבאי ארז נפצע קשה , והופך לסיעודי הוא גר בחדר יחד עם המטפל הצמוד שלו 24/7
שירה ממשיכה להיות נשואה לו ועדיין אוהבת אותו בכל ליבה .
היא מנהלת חיים שגרתיים עד כמה שיכולה ומתחילה ללמד בתיכון כמחנכת כיתה , שם פוגשת
בעומר המורה שחינך בשנה שעברה את הכיתה שהיא קיבלה השנה .
הם מחליטים יחד לפתוח מועדון עגנון וממחיזים יחד הצגה בשם הרופא וגרושתו .
בין שניהם נרקמת ידידות שהמכנה המשותף לה הוא אובדן ושכול , עומר את אשתו איבד בתאונה ,
והיא בתחושות אובדנה העמום את ארז ..
חנה ושמעון חמה וחמותה של שירה מבקשים ממנה משאלה אחת ויחידה : שתעשה להם נכד מארז
שירה מאוד רוצה ילד , אבל ילד מארז שהיא מכירה , החי , האהוב , המוצלח , זה שמחייך אליה ,
שתמיד אומר לה מילים טובות ויפות ולא מארז הקיים :זה שמרותק למיטה , בלי היכולת לזוז , בלי
היכולת לדבר , בלי היכולת לאהוב אותה ואת הילד ....
שירה עומדת בפני דילמה קשה , ועולמה נסער ומטלטל בין עבר להווה , בין רצונותיה לרצונות
אחרים , ובין קונפלינקט שובר לב של בין חיים למוות ....
האם שירה תגשים עצמה בדילמה של מורכבות : אהבה , משפחה , זוגיות ואימהות ?....
תקראו ותגלו בקסם של ספר ,עדין רגיש מעניין ומסקרן , אותו גמעתי בשקיקה ולמזלי עדיין לא
קראתי את ספרה הראשון של נטלי תהיה לי הים שממתין לי המון זמן בערימות של ממתינים
כי אני ממש אבל ממש משתוקקת לעוד ועוד מכתיבתה הנפלאה .

» ביקורות נוספות של אסתו'ש
» ביקורות נוספות על תכלת שחורה