עד שיצא עשן לבןרוברט האריס4ספר ממש טוב. מרתק. כמעט ונתתי לו 5 כוכבים.. ואז הגיע הסוף הלא משכנע.. כמה חבל! מניחה שהסופר ניסה להפתיע ולהמם את הקוראים, זה פחות עבד עבורי. הייתי מוותרת על הפרק האחרון.. עם זאת, עדיין שווה קריאה!
ביום שהמוסיקה מתהאופיר טושה גפלה9זה הספר השלישי של אופיר טושה גפלה שאני קוראת. הקודמים שקראתי היו "עולם הסוף" ו"מאחורי הערפל". כולם טובים בעיניי, "עולם הסוף" אפילו טוב מאוד, אבל הספר הזה נגע בי והשאיר בי משהו שהאחרים לא ולכן בעיניי הוא הכי טוב מבין השלושה. הבן-אדם יודע לכתוב! יש לו ראש פילוסופי מופרע ומלא דמיון ואני אוהבת את זה! המציאות שהוא בונה בספריו פסיכית, אך אמינה. יש הגיון בשיגעון ;) בספר הזה נהנתי מאוד גם מאזכורי המוסיקה הרבים וקראתי אותו תוך כדי האזנה להם. מצאתי את עצמי יושבת ומאזינה לאלבומים שלמים, כמו פעם. במיוחד אהבתי את השיר שמוזכר בעמוד 236 (תקראו את הספר!). ואם מישהו רוצה לדעת עד כמה באמת אהבתי ספר - תבדקו אם הוא מופיע ברשימת ה"לרכוש" שלי אחרי שקראתי אותו.
לא מפסיקים אהבה באמצעליאור אנגלמן9זה ספר שני של ליאור אנגלמן שאני קוראת. הקודם שקראתי, אם כי הוא נכתב מאוחר יותר, היה "קשורה בנפשו". כבר אז רציתי לכתוב דברים אלו, אבל המתנתי עד שאגבש עם עצמי דעה יותר ברורה. הסופים שלו אומנם נוטים קצת אל הקיטשיות מבחינה עלילתית, ויש יאמרו שיש הבלחות של קיטשיות לכל האורך (ליתר דיוק, אמרה חברה שפחות התחברה), אבל בעיניי הכתיבה המשובחת, הרגישה והחודרת לעומק נפשו של האדם, מפצה על חסרונות העלילה, אם יש כאלה.
אנקת גבהים (מהדורת מזרחי)אמילי ברונטה4ספר טוב ומעורר מחשבה, אבל אישית היה לי קשה עם כל הרוע, האנוכיות והטיפשות של כל הדמויות. אין דמות אחת מעוררת הזדהות, אפילו לא לרגע, לאורך כל הספר. אפילו הדמויות ה"טובות" המעטות, עוררו בי סלידה על טיפשותן וחולשתן. פשוט לא עשה לי טוב.
אבות אבותינו (2018)איטאלו קאלווינו12ספר מעורר מחשבה. נהניתי מכל רגע וכל מילה. "האביר שלא היה ולא נברא" ו"הבארון המטפס" מעולים בעיניי. ל"הרוזן החצוי", אני אישית פחות התחברתי, אבל כיוון שהוא הקצר מבין שלושת הסיפורים, זה לא פגע לי בחוויה הכללית של הספר.
אפקט רוזיגרהם סימסיון1ספר טוב. נהנהתי ממנו מאוד ובשונה ממה שהאחרים כתבו פה, אני חושבת שהוא לא פחות טוב מהספר הקודם.
ההיסטוריה הסודית [מהדורת כתר - 2004]דונה טארט7ספר קשה ומזעזע, אבל כתוב בצורה טובה. ללא ספק אחד הספרים הטובים שקראתי לאחרונה. לעיתים היה ארוך מדי, אבל כ"כ זורם ומעורר סקרנות, שזה לא באמת הפריע. מתוך השתדלות שלא לעשות ספוילר, אומר רק שהסוף קצת לא התיישב לי עם הדמות של הנרי, כפי שנשקפה לאורך כל הספר, אבל מכיוון שמדובר בספר שלדעתי יש מקום לקרוא אותו פעם שנייה, מאוד יכול להיות, שבקריאה שנייה אשנה את דעתי...
אהבת שאולאלי עמיר3החלק הראשון של הספר - גיבוב של גסויות חסרות משמעות לעלילה, לדמויות או לדינמיקה ביניהן. החלק השני - גיבוב של שמאלנות עם קורטוב כפירה. סיפור ה"אהבה" לא שכנע אותי כלל. חוץ מלהזד%$# כמו בהמות, לא ניכר שום קשר רגשי עמוק (או קשר רגשי כלשהו) בין שאול וחיה. אם זו אהבה בעיניי אלי עמיר, אני קצת מרחמת עליו... ספר בינוני ומטה לטעמי. לא נהנתי ממנו כמעט כלל, קראתי אך ורק כדי לסיים, להעיף אותו מהמדף שלי ולעבור לספר הבא.
המוח יצחק דרורי4ספר נהדר המתאר בצורה פשוטה ועניינית את חוויותיו של יצחק דרורי מעת שהתייתם מאימו ועד שחברו הטוב בגד בו והוא נכנס לכלא לשנים רבות בעוון שוד.בדרך דרורי לא בחל בשום אמצעים כדי לשרוד ונלחם בכל העומדים בדרכו ללא מורא וללא משוא פנים..יחד עם זאת תמיד שמר על כבודו ונמנע מלהתעמר בחלשים או במבקשי שלום. הכתיבה לא מתאפינית ביומרות ספרותיות גבוהות ואיננה יומרנית או פומפוזית. להבדיל מסופרים ישראלים רבים הנגררים לעלילות נפוחות מעצמן בעלות יומרות ספרותיות רברבניות, דרורי כותב את הדברים לאשורם בצורה אוטוביוגרפית כפי שזיכרונו מוליכו מן מוחו אל הדף. דווקא בכתיבה מינימליסטית זו אני מוצא את כשרונו הספרותי ראוי ומענג והקריאה בספר, על עלילותיו המרתקות, מרנינות ומחכימות. באשר לדרורי עצמו, יש משפט האומר שכל המרחם על אכזרים סופו להתאכזר אל רחמנים, אולם דרורי מוצג כמין רובין הוד מודרני שלוקח מהעשירים למען העניים, ועל כן יש שיאהבו אותו ויש שישנאו, אבל קשה להישאר אליו אדיש.
המוח יצחק דרורי3קראתי את הספר מזמן. ניחוחו עדיין קיים. קראתי את הביקורות שעל הספר. הכל טוב ויפה, כמובן במירכאות כפולות ומכופלות. הספר סוחף, הספר מעורר אהדה לגיבור הן בשל מצבו ומנין הגיע,הן בשל גאונותו והן בשל המחסומים ששם לעצמו.אלם אל לנו לשכוח כי לאותה תקופה ביצע "הגיבור" את השוד הגדול ביותר מבחינה של סכום כסף. אל לנו לשכח כמה אזרחים איבדו ממונם ברגע כאשר נפרצו כל הכספות. עוד עלינו לזכור כי דרורי לא הצליח לחזור לחיים נורמליים לעולם. עם המגבלות האלה יש להתייחס לספר.לגבי חלק ב' של המוח אכתוב במועד אחר.
המוח יצחק דרורי2נשברתי בעמוד 250. הספר לא היה ממש משעמם, אבל גם לא הצדיק את המשך הקריאה בו מבחינתי. על הכריכה מבטיחים "גילויים חדשים על עולם הפשע ואיך הוא עובד". בפועל, לפחות עד עמוד 250- לא מצאתי תיעוד לזה. יצחק דרורי מספר על קורות חייו (המעניינים) שכוללים פריצה לדירות, מעבר ממוסד עברייני כזה לאחר,שודים מסוגים שונים וכו'. אולי בעמודים שלא קראתי (150) היו גילויים על עולם הפשע, אבל קשה לי להאמין. הכתיבה בספר מאוד אותנטית, מן הסתם כי מי שכתב אותה הוא גיבור הפעולה והעלילה לא דמיונית אלא קרתה במציאות (על פניו לפחות) וזה מאוד מורגש. העלילה לא מרגישה מאולצת כמו בספרים דומים. חובבי הז'אנר יכולים לקרוא.
המוח יצחק דרורי2אני בפרק רבעי ולא הצלחתי מלעזוב את הספר לרגע התחלתי ביום כיפור חברה נתנה לי לקרוא אותו ספר טווובבב!!! ביותר מרגש ומדהים אותך כול פעם מחדש .
המוח יצחק דרורי2פעם אחת לפני כמה שנים ראיתי חדשות ולפתע ראיתי את הכתבה הזאת: http://www.mako.co.il/news-channel2/Friday-Newscast/Article-cfbec1bd40ddf11004.htm ומאז שמתי לעצמי מאין סממן בראש אני חייב לקרוא את הספר הזה. כאשר התגייסתי שמעתי מחבר נוסף שלי( שהוא די ערס למען האמת) על הספר והוא אמר לי שהוא בחיים שלו לא קרא שום ספר חוץ מהתנ"ך ו"המוח" של יצחק דרורי. באותו רגע החלטתי לקנות את הספר ולאחר תקופה מסויימת על המדף בביתי לקחתי אותו לקריאה והיום סיימתי לקרוא אותו. הסיפור מסופר בצורה כזאת פשוטה אך כזאת מתוחכמת שגורמת לך להרגיש הערצה כלפי יצחק דרורי,דרך המחשבה שלו והדרך שבה הוא פועל היא דרך מאוד מיוחדת שקשה להסביר אם לא קראת את הספר. הוא לא פועל כמו הפושעים של ימינו שהדבר היחיד שמעניין אותם זה כסף אלא גם על פי העניין של הכבוד שצריך לתת לאנשים החלשים ולאלה שנותנים לו כבוד בחזרה(בין אם זה חבר קרוב, מישהו שהוא לא מכיר וגם כן שוטרים ובלשים), לכן הוא החליט לעסוק בתחום הכספות,פשע שנחשב לפי דעתו לפשע אלגנטי. חשבתי שהסיפור יספר על החיים של פושע ועל איך הוא מנסה לגנוב כל היום ואכן זהו החלק העיקרי של הסיפור, אך חלק נוסף מהסיפור הוא הדרך שבא דרורי התחיל את חייו כפושע עוד מגיל 9! וכיצד חייו התגלגלו עד היום. המטרה העיקרית של דרורי בכתיבת הספר הייתה להעביר לדור העתיד שהפשע בחיים לא משתלם ולגרום להם להבין שאסור לעשות זאת. ממליץ מאוד!@!! ובקרוב ביקורת על "המוח 2".
המוח יצחק דרורי2ספר מדהים!!! אי אפשר להפסיק לקרוא בו מהרגע שמתחילים עד לסיום ספר שבו למרבית הפלא הגיבור מעורר אמפתי'ה וגורם לאהוב אותו על מה שהוא ועל מעשיו בגלל הילדות שלו וכל מה שעבר שהביא אותו לבסוף להיות פושע אני מאמין לו זהו ספר אמיתי שממש מסב הנאה והזדהות עם הגיבור ולמרות מה שעשה בעקבות הספר הזה יצחק דרורי מצטי'יר כסוג של רובין הוד ולסלוח לו זה מתבקש אני סלחתיובכלל הוא כילד שזקוק לחיבוק אוהב ואוהד זהו כוחו של ספר טוב שמצליח לעורר אותך אח כמה טוב שיש קסמים בדמות ספרים תקראו ותהנו
המוח יצחק דרורי2ממליצה! הספר העביר לי את הזמן בצורה מצוינת בנסיעות הארוכות ברכבת התחתית בניו יורק, סיימתי את הספר ב3 ימים מכייון שהוא היה כה אמיתי ומעניין... אוןלי מעצם העובדה שמדובר בסיפור אמיתי... שלומדים לאהוב את הילד הזה שגדל למציאות כזאת.. שיש בו גם לב טוב ותמימות ומצד שני הוא פושע...
המוח יצחק דרורי2םפר מעולה. נכתב באופן שגורם לקורא להיסחף פנימה אל תוך הכתוב. המילים מציירות את נופי ילדותי וצובעות את ירושלים של אז. ממליץ מאוד
המוח יצחק דרורי1הייתי מציע לרשם את הספר תחת יצחק דרורי-הוא זה שכתב את הספר-או לפחות זה נרשם ממחברות שהוא רשם. אחד הספרים הגדולים שנכתבו. כל הכבוד לאילן בכר שנתן לדרורי את הרעיון לכתיבת ספר. בספר דרורי מספר על חייו כילד בבית חם,הרבה אחים. הוא היה מאוד קשור לאמא שלו שהבינה אותו ומאוד אהבה אותו. לאחר שאמו נפטרה מסרטן כשהיה בן 9 או 8 חייו נהרסו. אביו שלח אותו ואת אחיו מאיר ז"ל לפנימיות והתחתן בשנית. דרורי החל להסתובב ברחוב ולגנוב. הוא הגיע למעצר - ולא חשש מהסוהרים. למד לא להודות אף פעם,לא להלשין והיה לו אומץ- מי שהתעסק אתו חטף מכות. הוא הוכנס לפנמיה לעברינים, שם נלחם עם יוסי-נער חזק ואלים וניצח. חלק מהנערים שם עברו בהמך לכלא. בספר יש תאור של עברינים בכירים מהעבר. הרצל אביטן- פושע אלים וחסר פחד- דרורי הוא זה שנתן לו אקדח איתו הוא ברח מהכלא. ושמעיה אינגל. יש קטע קצר עם עמוס מסיקה ז"ל שהיה מבכירי העברינים בשנות ה60 והוא הציל לדרורי את החיים. דרורי עבר ממש מדורי גהינום- בידודים, שנים בצינוק. אבל תמיד האמין בבורא עולם ולא התיאש. הצרה שתמיד הוא רצה עוד כסף- להיות הקבלן הכי גדול. ובכך איבד את שתי נשותיו ולא זכה לגדל את ילדיו. רב העברינים של אז או שמתו בכלא(הרצל אביטן) או שנרצחו- עמוס מסיקה. דרורי התעקש לא להכנס לעסקי הסמים וההימורים-שמה יש הרבה כסף אבל גם תחרות קשה ומאבקי כוח. הוא הכיר גם את עמוס אוריון ורשם שהיה טיפוס עצוב ומיוחד. שב מהספרים הטובים שקראתי. מומלץ לקרוא גם את ההמשך.