ספר נהדר המתאר בצורה פשוטה ועניינית את חוויותיו של יצחק דרורי מעת שהתייתם מאימו ועד שחברו הטוב בגד בו והוא נכנס לכלא לשנים רבות בעוון שוד.בדרך דרורי לא בחל בשום אמצעים כדי לשרוד ונלחם בכל העומדים בדרכו ללא מורא וללא משוא פנים..יחד עם זאת תמיד שמר על כבודו ונמנע מלהתעמר בחלשים או במבקשי שלום. הכתיבה לא מתאפינית ביומרות ספרותיות גבוהות ואיננה יומרנית או פומפוזית. להבדיל מסופרים ישראלים רבים הנגררים לעלילות נפוחות מעצמן בעלות יומרות ספרותיות רברבניות, דרורי כותב את הדברים לאשורם בצורה אוטוביוגרפית כפי שזיכרונו מוליכו מן מוחו אל הדף. דווקא בכתיבה מינימליסטית זו אני מוצא את כשרונו הספרותי ראוי ומענג והקריאה בספר, על עלילותיו המרתקות, מרנינות ומחכימות. באשר לדרורי עצמו, יש משפט האומר שכל המרחם על אכזרים סופו להתאכזר אל רחמנים, אולם דרורי מוצג כמין רובין הוד מודרני שלוקח מהעשירים למען העניים, ועל כן יש שיאהבו אותו ויש שישנאו, אבל קשה להישאר אליו אדיש.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
