ביקורת ספרותית על הסוכן מאת ג'וזף קנון
ספר בסדר

---

במסגרת סדרת "how to" שאיפיינה את שני הספרים האחרונים שסיקרתי, הספר הזה צריך כנראה לקבל את השם המלבב "איך לבגוד באחיך" אבל במקום זה בחרו לקרוא לו "הסוכן". מה יותר תמים מפגישה של שני אחים לאחר חמש עשרה שנים שבהן לא התראו? מה יותר הגיוני, שאם האחד מהם מוציא לאור בארצו, והשני בעל היסטוריה רבת מעללים בארץ אחרת, שהם ייפגשו לצורך כתיבת הספר?

אלא ששום דבר לא פשוט. סיימון וויקס, מוציא לאור אמריקאי, נוסע לבקר את אחיו פרנק, שזה שם אירוני לאדם שהיה סוכן CIA וערק מארצות הברית לברית המועצות בזמן המלחמה הקרה. זו שנת 1961, והיחסים בין ארצות הברית לברית המועצות נמצאים בשפל המדרגה, בתקופה שנקראת "המלחמה הקרה" כי אמנם לא היו יריות ופגזים, אבל העוינות והחשדנות בין המעצמות היו גדולים מאוד. פרנק רוצה להוציא את ספר הזכרונות שלו, זיכרונות מהיותו סוכן כפול, כזה שמעביר מידע מארצות הברית למדינת אויב, ולבסוף גם עובר לגור בה. סיימון נוסע מסיבות שונות, גם עבור ההוצאה לאור, והוא תוהה כל הזמן כמה מהמידע שהוא עצמו סיפר לפרנק בתמימות, הועבר הלאה וסייע לאויב כנגד המדינה שלו.

אני בחורה פשוטה, חושבת ישר, וזה רומן ריגול שבו שום דבר הוא לא כמו שהוא נראה. בית החווה שבו המשפחה גרה הוא למעשה כלוב זהב המנטר את כל המעשים של הגרים בתוכו. יש המון תוכניות ואסטרטגיות וכל הזמן חישובים שאם זה יעשה ככה אולי כדאי להראות כאילו מאמינים לו אבל בעצם לעשות משהו אחר, או שגם את זה יחשבו ויביאו בחשבון אז צריך לעשות מהלך הטעיה, ואז את התכנון מראש. בקיצור - מפותל ונכלולי עם הרבה מעקבים, סוכני חרש ברגל ובמכוניות החלפות תפקידים ודיבורים בקוד. הסיכום הכללי היה קצת מתוחכם מדי בשבילי, אם כי אני בטוחה שיהיו אנשים שמאוד יהנו מהספר הזה.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על הסוכן