ביקורת ספרותית על כל הדרך מאוקלהומה מאת סלעית שחף פולג

---

קובץ הסיפורים הקצרים הזה, המכיל 14 סיפורים, אם תשאלו אותי, הייתי ממליצה למשוך את הקריאה בו כמה שיותר, ואל תשאלו איך אני יודעת. אבל מה לעשות, וידוע שדברים טובים נגמרים מהר, וכן, נגמר לי מהר מדי.

לפני שנתיים, כשקראתי את ספר הביכורים של הסופרת "עד שהגשם יחזור", בסיום הקריאה נשארתי עם געגוע. לדמויות, לכתיבה שכל כך היטיבה לתאר דמויות ומקום. איזה כיף היה לגלות שיצא ספר חדש לסופרת.

"כל הדרך לאוקלהומה" על 14 הסיפורים שבו, הוא ספר על אנשים, משפחתיות, מקטעי חיים. כמו בספרה הקודם, גם בספר הזה, מיטיבה לתאר את גיבוריה, ובנתה שלל דמויות המלאות באופי ונוכחות. ובסיפור קצר זה כישרון לא קטן, להציג לקורא מקסימום דמות: אופי ודפוסי התנהגות בסיפור קצר אשר מתפרש על כמה עמודים.

שחף פולג, מלבד הדמויות הנהדרות שיצרה, מביאה גם הרבה אזכורי טבע: חי צומח, ומזג אויר, המתכתבים אלה עם אלה. ואלו לא תיאורים המתפרשים על פני כמה שורות. הם כמו בוהק של אבן חן המנצנצת לסירוגין, משובצים פה ושם: פרדסים ושדות, סוכת גפן, עץ תות, אבק צהוב, וערפל סמיך. אלו בדיוק הדברים שעוטפים את הסיפור, כמו תפאורה בתיאטרון, ומה שמביא אותו למאה אחוז אווירה, ועושה אותו למושלם.

אם יש דבר שאני אוהבת בקובץ סיפורים, זה שהדמויות נודדות מסיפור לסיפור. היתה לי הרגשה ששחף פולג עשתה את זה, אבל כשחזרתי אחורה והצלבתי נתונים, לא הגעתי לפיצוח וודאי, אבל הרמזים שנשתלו השאירו אותי עם סימן שאלה פתוח ואני יודעת- זה לא ייתן לי מנוחה, מה שמצריך קריאה שניה.

וכרגיל כרגיל, לפני פיזור: הכריכה!

מי אתה גרנט הפנר שמצייר ככה?!?
(תעשו גוגל על השם, ולכו ליהנות מהיצירות שלו) וסלעית, איזו בחירת כריכה מוצלחת! מהרגע הראשון שראיתי את הכריכה לא נרגעתי ולא שבעתי ממנה. הצבעוניות החזקה, התנועה שיש בה, המרחבים האינסופיים שנושאים עימם איזו הבטחה (והתוכן מקיים אותה, במלואה!) והרגשתי שאני יושבת שם באוטו, בדרך לאוקלהומה, כל הדרך לאוקלהומה, ולא רוצה, לא רוצה שייגמר.

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על כל הדרך מאוקלהומה