Giovanni's Room
"החדר של ג'ובאני", 1956, היה לרומן השני של ג'יימס בולדווין ומספר את סיפור התאקלמותו של דיוויד בפריז לאחר שהלה החברה שלו נפרדה ממנו בספרד ותגיע בעתיד לפגוש אותו בפריז. בפריז דיוויד מגיע לחדר של ג'ובני- הוא פוגש ברמן חתיך במועדון גייז ומצטרף עליו. על הדרך הוא יפגוש את ז'אק האמריקאי העשיר חובב האלכוהול ובחורים מזדמנים ואת גיום- המנהל החרמן של הגיי בר.
דיוויד מספר את סיפורו בגוף ראשון, לאורך הספר. הוא מתחיל לספר שהגיע לפריז מ ניו-יורק (ברוקלין). שם הכיר את הלה, אחרי קיץ של התנסות מינית עם חברו ג'ואי. אמו מתה שהיה בן 5, כול שנשאר לו זה אביו ואחותו 'הרווקה' אלן. (את אשתו של אביו ואמו החורגת הוא לא מחשיב).
הם עברו מסן פרנסיסקו-סיאטל ולבסוף ב BIG APPLE.
אלן ואביו השתיין רודף הנשים מתווכחים בלי סוף. דיוויד יתגייס לצבא ויסרב ללמוד או להישאר בבגרותו יחדיו עם אביו וימצא את עצמו במעבורת לפריז.
דיוויד מכיר את ג'ובאני רק בשנתו השנייה בפריז. הוא מתחיל את צעדיו בעיר האורות דרך מכר בשם ז'אק , איש עסקים אמריקאי מזדקן. למעשה המפגש שמצית את הרומן מתחיל כשהגיבור נזרק מחדרו אחרי אין סוף חובות וללא מוצא נפגש עם ג'ובאני האחד והיחיד.
"זמן רב חשבתי שהוא, באמצעות דירתו הגדולה, הבטחותיו הכנות, הוויסקי שלו, המריחואנה שלו, האורגיות שלו- סייע בהריגת ג'ובאני" (ע"מ 40).
בעמוד 44 והלאה מגיע הגיבור דיוויד למועדון הלילה של גיום- בו יש הכול מהכול.
בולדווין בדמותו של דיוויד מתאר נשים-גברים 'לבושים בשילובים פחות סבירים וצורחים כמו תוכים':
"תמיד התקשיתי להאמין שהם באמת שכבו עם מישהו, כי גבר שרוצה אישה בוודאי היה מעדיף אישה אמיתית וגבר שרוצה גבר בוודאי לא היה רוצה אחד מהם". (ע"מ 45).
בבר של גיום נפערות העיניים של דיוויד וז'אק נוכח הברמן ג'ובאני החתיך:
"מה בשבילכם?"
"(..) קוניאק עם מים וקוניאק נקי
(..) "אתה חדש כאן?" שאל באנגלית.
(..) "אני כאן כבר חודש", אמר.
(..) "מה שבטוח", אמרתי, "זה שלבבות חלשים לעולם לא משיגים אתלטים נאים".
(..)"למה שאתה לא תזמין אותו לשתות איתנו כוסית".(ע"מ 51-49).
בבר כעמור נפגשים ארבעת הגברים. ז'אק ודיוויד תוהים מאיפה גיום השיג בחור נאה שכזה?.
גובאני מספר להם שהוא כבר חודש בבר, ובחוסר עניין מביא להם משקה. העניינים מתחממים כשדיוויד מזמין אותו לקולה (תוך כדי שהוא מסמיק). ג'ובאני נהנה להצעה והם מפלרטטים. בשעות הקטנות של הלילה פונה אלם רנדומאלי לדיוויד ומתחיל איתו, לאחר שהוא מנפנף אותו, הבחור שהתחיל אתו מזהיר אותו מתאווה, שמה ישבר לו הלב.
הפרק השלישי נפתח בארבעת הגברים- דיוויד,ג'ובאני,ז'אק וגיום המבלים את השעות הקטנות של הלילה , יוצאים מהמועדון של גיום ומחפשים את דרכם למיתה. 'החדר של ג'ובאני- ממש רחוק, "זה כבר לא פריז" אמר ג'ובאני לז'אק וגיום שמעסיק את הברמן החתיך משיב "הוא גר ברחוב נורא, ליד כיכר נסיון".
הם לוקחים מונית וחוזרים לבר. שם מאדאם קלותילד ובן זוגה פייר יושבים עם כול 4 הגברים על צדפות ויין לבן. בבר איב, בחור פרוע עם צעיף שעובד בקולנוע מחולל מהומה שג'ובאני לא מתייחס עליו. ג'ובאני מצידו צריך להסתדר עם גיום, בעל הבר האינטרסנט שמעסיק אותו ומתאהב בגיבור דיוויד.
"הרחוב שבו גר היה רחב, (..) עמוס בנייני דירות חדשים למדי. בסופו היה גן קטן. החדר של ג'ובאני היה בעורף הבניין, בקומה הראשונה של הבניין האחרון ברחוב.
(..) החדר היה קטן (ע"מ 105).
"בעוד מעט קט לא היה עוד שום דבר לעשות חוץ מלגנוח. ג'ובאני משך אותי אליו, הכניס את עצמו אל בין זרועותיי כאילו הוא נותן לי את עצמו כדי שאסחב אותו, ואז משך אותי באיטיות אל המיתה, יחד איתו. כל דבר בתוכי צווח "לא!", אבל הסך הכול של הווייתי נאנח, "כן"!". (ע"מ 106).
בסוף החלק הראשון, קן האוהבים של החדר של ג'ובאני עם דיוויד מתחיל. בעוד ג'ובאני מתקשה לעמוד בשיפוץ חדרו תוך כדי עבודה כבר-מן, דיוויד מבלה לבדו, כשסוכנת הבית נכנסת, מטיפה לו ולא נותנת לו מנוחה.
לאורך הפרק הראשון דיוויד וג'ובאני מסתגרים בחדר, שוכבים ומפטפטים. "החדר של ג'ובאני" הכתוב כיומנו של דיוויד, על רגשותיו ומחשבותיו , מכניס את הווייתו של ג'ימס בולדווין. כך למשל בדיאלוג בין זוג האוהבים, משווה בולדווין נשים למים (מפתות, בוגדניות ורדודות כמו מים, ע"מ 128).
המשולש הרומנטי בין דיוויד-הלה-ג'ובאני מיועד לפורענות ...
"אני נועדתי להרוס את החדר הזה ולהעניק לו חיים חדשים וטובים יותר. החיים האלה יכלו להיות רק חיי שלי;" (ע"מ 140).
דיוויד מבלה כבר כמה שנים נודד באירופה. הוא מקבל מכתב מהלה שבינתיים מטיילת בספרד (מלגה, סביליה) ותוהה איפה הוא. הוא שולח לה מכתב שהוא לא רוצה לעזוב את פריז. אביו גם שולח לו מכתב, שיחזור סוף סוף הביתה ויפסיק לשרוף כספים ויבסס את עצמו באמריקה לכבוד היותו בן 30!.
דיוויד עושה מה שבא לו והולך עם סו, בחורה בלונדינית צעירה ומשתעשע איתה.
בעמוד 170- מתגלה שגם ג'ובאני בגד מהצד.
###ספולר###
ג'ובאני מכור לסמים ואלכוהול, ואין לו כסף. הוא עובד בשביל הומו חרמן זקן , שרוצה לפטר אותו. שילוב של תשוקה, תעוות בצע והתמכרות מוביל לסוף הטראגי של ג'ובאני וההומו המזדקן שחומד בו.
###סוף ספוילר###
נדרשים 9,000 פראנק לשמור על דיוויד וג'ובאני, בחדר של ג'ובאני.
הכסף אוזל, ג'ובאני מפוטר ושתיים מתפגרים בחדר כמו רסקולינקוב ו אליונה איוונובנה הזקנה...
בעוד דיוויד לא רוצה לעזוב לאמריקה, כך מסרב ג'ובאני לחזור עם אהובו למולדתו שלו- איטליה.
דיוויד מבקש כסף מהלה ומאביו בטענה שהוא מתחתן עם הלה. בעוד הלה באה לפריז סוף סוף, דיוויד לא רוצה להתחייב לה וחושק בג'ובאני.
"איפה היית?" הוא צעק."חשבתי שמתת!" (..) "איפה היית כל הימים האלה?"
"ג'ובאני, אמרתי, תכיר בבקשה את הארוסה שלי: מדמואזל הלה, מסייה ג'ובאני"
(ע"מ 208).
דיוויד שמעביר את עונת האביב לקראת יום הולדתו ה-30 בחדר של ג'ובאני עם גובאני, מכיר לו את ארוסתו הלה, בעוד ג'ובאני שיכור זועם. (הלה לא יודעת על ארוסה וג'ובאני).
"לא-לא יכולים להיות לי חיים איתך"אמרתי.
"אבל כן יכולים להיות לך עם הלה?"
(..)"אבל אני גבר", צעקתי, "גבר! מה לדעתך יכול לקרות בינינו?
(ע"מ 230-229).
המרצע יוצא מן השק, בעוד הכסף יגיע לזוג הסטרייטים והם מתכננים את עתידם בעיירות בדרום צרפת, המאהב ההומו העזוב משתכר ומסתאב ברחובות. זוג האוהבים לשעבר נפרדים בכוס קוניאק.
ידיעה שנתקלים בא בעיתון דיוויד וארוסתו הלה שופכת אור על סופו הטראגי של ג'ובאני.
%%%ספוילר%%%
"ואז נכנס גיום וג'ובאני מנסה לחייך. הם שותים. גיום להוט, רך בשר, מיוזע, ועם כל נגיעה של ידו, ג'ובאני מתכווץ ומתרחק ביתר זעם. גיום נעלם, הולך להחליף בגדים, וחוזר בשמלת הפאר התיאטרלית שלו. הוא מבקש מג'ובאני שיתפשט...
(..) "עכשיו הגיע תורו של ג'ובאני להתענג." (..) "גיום נאבק להימלט מן החדר, אבל ג'ובאני דולק אחריו לכל מקום;
(..) ג'ובאני, לוכד אותו בסרט האלכסון של שמלת הערב וכורך את הסרט סביב צווארו.
(..) "גיום נופל על הרצפה, וגם ג'ובאני נופל- חזרה לתוך החדר, לרחובות, לעולם, לתוך נוכחותו של צל המוות".
%%%סוף ספוילר%%%
בסוף החדר של ג'ובאני, כשנראה שהגיבור דיוויד והלה אהובתו מאמריקה מוצאים בית בשום מקום ויכולים לחיות את חייהם, נופל דיוויד ליצריו והלה מגלה את האמת המרה.
"החדר של ג'ובאני" נכתב במקור ע"י ג'ימס בולדווין לאהובו לוסייין. הספר לא מיני מדי, ומספק יומן עשיר של הגיבור דיוויד על תשוקותיו, רגשותיו ומהלך רומן פסיכולוגי מרתק בגוף ראשון.
מומלץ למי שרוצה לקרוא על אהבה, בלי לשפוט את מי שחש בה.













![מילים כדי לומר זאת [מהדורת 2025]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers102/1024920.jpg)




