ביקורת ספרותית על החדר של ג'ובאני - הסדרה הקטנה # מאת ג'יימס בולדווין
ספר בסדר

---

דיוויד הוא צעיר אמריקאי החי בצרפת, אליה הגיע לאחר שברח ממולדתו. תקרית שחווה בשנות העשרה לחייו טלטלה את עולמו בקשר לזהותו המינית. נע ונד מחפש את עצמו הוא מחליט לברוח לצרפת, ארץ האפשרויות המיניות הבלתי מוגבלות לכאורה. הזמנים הם שלהי שנות החמישים של המאה הקודמת, ההומוסקסואליות באמריקה נחשבה לפשע וחיילים אמריקאים הומוסקסואלים מועמדים לדין ומגורשים מהצבא. בפריז הוא מכיר את חברתו, הלה, מציע לה נישואין והיא נוסעת לספרד לסדר את הראש ולהרהר בהצעת נישואיו. בזמן היעדרותה הוא מכיר את ג'ובאני, ברמן איטלקי, שמסתבר כי גם הוא ברח ממולדתו, איטליה, לצרפת החופשית בכדי לממש את זהותו המינית. השניים עוברים לגור ביחד בחדרו של ג'ובאני, חדר קטן שבו דיוויד יכול להסתתר מעיני כולם ולהרגיש חופשי לממש את מיניותו ואהבתו. הרומן המתפתח בין השניים הוא רומן אסור ומלוכלך בעיני דיוויד, מבחינתו שניהם שותפים לדבר עבירה והוא אינו מצליח להשתחרר מכבלי מולדתו: "זה כן פשע, בארץ שלי זה פשע, ואחרי הכל, לא גדלתי כאן אלא שם". המיניות שלו כה מודחקת והוא אינו מצליח להודות בה בינו לבין עצמו, מתכחש לרגשותיו, תחושות האשמה והבושה מקננות בו, הוא סולד מסגנון חייו של אהובו וממשיך להעמיד פנים של הטרוסקסואל הממתין לחברתו שתשוב אליו. ההומופוביה שלו והלחץ להוכיח את גבריותו, לרצות את אביו כי יש לו חברה, לשכב עם נשים, להקים משפחה ולהוליד ילדים נובעת מתכתיבי החברה והצורך למצוא חן בעיני עצמו.

כבר בתחילת הסיפור אנו מתוודעים לכך שמשהו נורא עומד לקרות, למעשה האקדח מופיע ויורה כבר במערכה הראשונה, והורג כל סוג של מתח או מסתורין שאולי ביקש בולדווין לייצר. ההתחלה של הספר טובה ומתארת את ילדותו של דיוויד וסיפור היכרותו עם ג'ובאני אולם את ההמשך אפשר לקרוא, ברובו, כמונולוג של להג מעגלי שבו הגיבור מתחשבן עם עצמו ועם כל "הלכלוך" המקיף אותו – החדר המוזנח של ג'ובאני, ידידיו ההומואים המזדקנים, ג'ובאני שהעז להעיר את החיה שבו, נשיות יתר של הגברים הסובבים אותו, חברתו שהפכה פתאום לעבשה והאני העצמי המיוסר שלו.

ג'יימס בולדווין כתב את הספר בשנת 1956 והוא תורגם כעת (2019) לעברית. מקריאה קצרה על הסופר - בולדווין היה פעיל זכויות אדם אפרו- אמריקאי, הומוסקסואל, נולד בהארלם ב-1924 למשפחה ענייה ומרובת ילדים. בגיל 24, עבר להתגורר בפריז, הרחק מהגזענות האמריקאית, ושם לראשונה חי חיים חופשיים כגבר הומו. עשור מאוחר יותר, 1957, שב לאמריקה, הצטרף לתנועה לזכויות האזרח וחבר למרטין לותר קינג במסעותיו במדינות בדרום ארצות הברית. זה אינו ספר המוגדר כאוטוביוגרפי אבל ברור כי בולדווין יוצק לתוכו אלמנטים מסיפור חייו אשר מסופרים מפיו של גיבור לבן.

יש משהו מתעתע בספר הזה – סיפור המסגרת מעניין אולם הביצוע לוקה בחסר והופך את העלילה לקצת מייגעת ופחות מרשימה. הוא עוסק יותר בהדחקה ופחות בהתמודדות של הגיבור עמה. דמותו של דיוויד די פאסיבית ואטומה רגשית, לא עוברת "מסך" ואינה מצליחה לעורר הזדהות. ג'ובאני מצטייר כדמות תיאטרלית ואילו הצלע השלישית במשולש האהבה, הלה, מופיעה בשליש האחרון של הסיפור ועמה התובנה: "לאמריקאים אסור לבוא לאירופה....כי זה אומר שהם לעולם לא יוכלו להיות מאושרים יותר. ומה טוב באמריקאי שלא מאושר? אושר, זה כל מה שהיה לנו". ספר הנחשב לפורץ דרך בתקופתו, כבר לא מחדש בימינו.

» ביקורות נוספות של Tamas
» ביקורות נוספות על החדר של ג'ובאני - הסדרה הקטנה #