ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 10 באוקטובר, 2019
ע"י Tamas
ע"י Tamas
דיוויד הוא צעיר אמריקאי החי בצרפת, אליה הגיע לאחר שברח ממולדתו. תקרית שחווה בשנות העשרה לחייו טלטלה את עולמו בקשר לזהותו המינית. נע ונד מחפש את עצמו הוא מחליט לברוח לצרפת, ארץ האפשרויות המיניות הבלתי מוגבלות לכאורה. הזמנים הם שלהי שנות החמישים של המאה הקודמת, ההומוסקסואליות באמריקה נחשבה לפשע וחיילים אמריקאים הומוסקסואלים מועמדים לדין ומגורשים מהצבא. בפריז הוא מכיר את חברתו, הלה, מציע לה נישואין והיא נוסעת לספרד לסדר את הראש ולהרהר בהצעת נישואיו. בזמן היעדרותה הוא מכיר את ג'ובאני, ברמן איטלקי, שמסתבר כי גם הוא ברח ממולדתו, איטליה, לצרפת החופשית בכדי לממש את זהותו המינית. השניים עוברים לגור ביחד בחדרו של ג'ובאני, חדר קטן שבו דיוויד יכול להסתתר מעיני כולם ולהרגיש חופשי לממש את מיניותו ואהבתו. הרומן המתפתח בין השניים הוא רומן אסור ומלוכלך בעיני דיוויד, מבחינתו שניהם שותפים לדבר עבירה והוא אינו מצליח להשתחרר מכבלי מולדתו: "זה כן פשע, בארץ שלי זה פשע, ואחרי הכל, לא גדלתי כאן אלא שם". המיניות שלו כה מודחקת והוא אינו מצליח להודות בה בינו לבין עצמו, מתכחש לרגשותיו, תחושות האשמה והבושה מקננות בו, הוא סולד מסגנון חייו של אהובו וממשיך להעמיד פנים של הטרוסקסואל הממתין לחברתו שתשוב אליו. ההומופוביה שלו והלחץ להוכיח את גבריותו, לרצות את אביו כי יש לו חברה, לשכב עם נשים, להקים משפחה ולהוליד ילדים נובעת מתכתיבי החברה והצורך למצוא חן בעיני עצמו.
כבר בתחילת הסיפור אנו מתוודעים לכך שמשהו נורא עומד לקרות, למעשה האקדח מופיע ויורה כבר במערכה הראשונה, והורג כל סוג של מתח או מסתורין שאולי ביקש בולדווין לייצר. ההתחלה של הספר טובה ומתארת את ילדותו של דיוויד וסיפור היכרותו עם ג'ובאני אולם את ההמשך אפשר לקרוא, ברובו, כמונולוג של להג מעגלי שבו הגיבור מתחשבן עם עצמו ועם כל "הלכלוך" המקיף אותו – החדר המוזנח של ג'ובאני, ידידיו ההומואים המזדקנים, ג'ובאני שהעז להעיר את החיה שבו, נשיות יתר של הגברים הסובבים אותו, חברתו שהפכה פתאום לעבשה והאני העצמי המיוסר שלו.
ג'יימס בולדווין כתב את הספר בשנת 1956 והוא תורגם כעת (2019) לעברית. מקריאה קצרה על הסופר - בולדווין היה פעיל זכויות אדם אפרו- אמריקאי, הומוסקסואל, נולד בהארלם ב-1924 למשפחה ענייה ומרובת ילדים. בגיל 24, עבר להתגורר בפריז, הרחק מהגזענות האמריקאית, ושם לראשונה חי חיים חופשיים כגבר הומו. עשור מאוחר יותר, 1957, שב לאמריקה, הצטרף לתנועה לזכויות האזרח וחבר למרטין לותר קינג במסעותיו במדינות בדרום ארצות הברית. זה אינו ספר המוגדר כאוטוביוגרפי אבל ברור כי בולדווין יוצק לתוכו אלמנטים מסיפור חייו אשר מסופרים מפיו של גיבור לבן.
יש משהו מתעתע בספר הזה – סיפור המסגרת מעניין אולם הביצוע לוקה בחסר והופך את העלילה לקצת מייגעת ופחות מרשימה. הוא עוסק יותר בהדחקה ופחות בהתמודדות של הגיבור עמה. דמותו של דיוויד די פאסיבית ואטומה רגשית, לא עוברת "מסך" ואינה מצליחה לעורר הזדהות. ג'ובאני מצטייר כדמות תיאטרלית ואילו הצלע השלישית במשולש האהבה, הלה, מופיעה בשליש האחרון של הסיפור ועמה התובנה: "לאמריקאים אסור לבוא לאירופה....כי זה אומר שהם לעולם לא יוכלו להיות מאושרים יותר. ומה טוב באמריקאי שלא מאושר? אושר, זה כל מה שהיה לנו". ספר הנחשב לפורץ דרך בתקופתו, כבר לא מחדש בימינו.
15 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
אדמה
(לפני 6 שנים)
תודה Tamas על ביקורת מקיפה ומנומקת.
|
|
Tamas
(לפני 6 שנים)
חני - תודה רבה.
|
|
Tamas
(לפני 6 שנים)
yaelhar- תודה רבה. מעניין שכשחור הומוסקסואל הוא כותב דווקא מפי דמות לבנה...
|
|
Tamas
(לפני 6 שנים)
Pulp_Fiction - תודה רבה. מסכימה, אכן ערך רב לתקופתו.
|
|
Tamas
(לפני 6 שנים)
פרפר - תודה רבה.
|
|
Tamas
(לפני 6 שנים)
מחשבות - תודה רבה. נושא חשוב אבל במבחן הזמן, 60 שנה אחרי, עברו לא מעט שינויים. אבל בלי שום קשר לזה, הגשת הנושא עצמו והעלילה היו די בינוניים.
|
|
חני
(לפני 6 שנים)
סקירה יפה, לא נוכל לקחת את עוולות המאה הקודמת
מספיק את העוולות של המאה הזו. טיורינג המסכן. אכן פרפר.
אבל היי tamas עשינו מלא שינויים ויש עוד לא מעט. |
|
yaelhar
(לפני 6 שנים)
ביקורת טובה.
להיות שחור, הומוסקסואל וסופר בשנות החמישים של המאה הקודמת - גורם לך לבחון את הוגנות היקום... |
|
Pulp_Fiction
(לפני 6 שנים)
ספר כזה שנכתב ב1956
יש לו ערך רב גם אם אינו מתאים לימינו.
סקירה יפה. |
|
פרפר צהוב
(לפני 6 שנים)
נראה שצריך לקרוא את הספר בעיניו של מי שגדל באוירה פוריטנית והורגל לחשוב במושגים של חטא ועונש, גן עדן וגיהנום, ואני מניח שלא תופתעי לגלות שרבים עדיין מאמינים במושגים האלה.
די לזכור את הסבל של אוסקר וויילד ואלן טיורינג בבריטניה שההומוסקסואליות היתה אסורה בה על פי חוק עד 1967. גם כיום בארצות ערב וברוסיה ההומוסקסואלים נרדפים, ואצלנו שר בממשלת ישראל רוצה לבצע המרה להומוסקסואלים כדי לייצר עוד "דגמים מוצלחים" של אנשים חשוכים כמוהו. |
|
מורי
(לפני 6 שנים)
כתבת היטב. זה באמת נשמע כספר שכבר התיישן, לא הלך לכיוון הנכון ולא מציע שום
תובנה חדשה.
|
15 הקוראים שאהבו את הביקורת