ביקורת ספרותית על עולם הקשת בענן מאת גל אלגר
ספר טוב

---

הם נוכחים בינינו, האנדרדוגים. אלה שתעו בדרך, נדחו, סבלו מלעג, תוקפנות או מצאו עצמם במקום קשה ורע בחייהם. בני גילאים שונים, רקע שונה וזה המשותף להם. האנדרדוג או מי שנקלע למקום הרע בגלל הנסיבות ושלא באשמתו. מקום רע שיכול להימשך שנים עד נקודת השבר. אחים או הורים, בני זוג, שכנים או תלמידי בית ספר. כולם יכולים להיות הקרבנות או מי שהפכו אותם לכאלה.
נגע ללבי סיפורה של נערה דחויה, שמנה, תלמידה הסובלת השפלות מילוליות ואגרסיביוּת פיזית מבני כיתתה, במיוחד שני נערים נבזים ומרושעים שאינם מרפים גם בטיול שנתי בו קיוותה להשתלב. בצר לה היא נמלטת לממלכת הפיות הקסומה, האגדית, המושלמת.
ליאת שתחילת חייה היתה בסכנה כשנולדה חודשיים לפני הזמן וכעת, בשנות השלושים המאוחרות עדיין תקועה עם הוריה בדירתם וטראומת נעורים רודפת אותה, לא רק הכינוי 'פוזלת' שדבק בה במקום שמה. לעזוב? כן, הגיע הזמן. אבל קשה עם הלחץ של אחיה ואחותה, דווקא עכשיו? ההורים זקוקים לך, תחשבי עליהם. לאחותה יש שלושה ילדים וליאת טרם מצאה את אהבת חייה. עד שמאסה בכל, קמה יום אחד ועשתה מעשה.
סיפורה המוזר והעגום של עלמה הצעירה, השקטה, תמיד עם ספר והמחזר עם זרי הענק כפי שמובא על ידי ה'טום בוי' השכונתית, זו שרק אחד מהבנים מוכן להתכסח איתה במכות.
האישה האומללה חסרת האמצעים הנאבקת על ביתה ופרנסת ילדיה ולבנק האטום לא מזיז. הצעירה התל אביבית המוצאת עצמה במסע לילי מייסר שתחילתו בפאב, משוטטת ללא מטרה מזוהמת ופרועה, חולצתה לבושה הפוך. תוך שיטוט מהרהרת במושב בו גדלה, ילדה יחפה ומאושרת. כולם מכירים את כולם ותמיד היה מי שעצר לסייע במצוקה ובעיר המנוכרת לאיש לא אכפת. אל תפריעי.
מביא דרך תשעת הסיפורים הקצרים את עולמם של חסרי המזל. כתוב יפה וברגישות ועם זאת המחברת אינה נרתעת פה ושם משפה עסיסית. 'הזונה הלכה, לאלף עזאזלים שתלך'.
'במשך שעה ארוכה טיילתי על גבי הקשת בענן, נהנית מהשקט חסר בני האדם שהיה בו'.

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על עולם הקשת בענן