ביקורת ספרותית על מחברת הלב מאת לורי נלסון ספילמן
ספר טוב

---

לאיזו אמא עובדת אין נקיפות מצפון ורגשות אשמה?
אריקה גרושה אמא לשתי בנות גרה בניו יורק מול הסנטרל פארק, משפחה עם רווחה כלכלית בזכות עיסוקה בנדלן. הבנות לומדות בקמפוס, והגרוש בתמונה אם כי
כל הנטל נופל עליה.
אריקה היא אשה וורקהולית שמכורה לעבודתה ובגלל שטעתה בשיקול דעת בבוקר מסויים, דווקא אז קורה אסון ואחת מבנותיה נהרגת בתאונת רכבת היא נעזרת במחברת הלב
של בתה המתה קריסטן שבה משובצים משפטים מהחיים שעברו מאמה וסבתה ואותם העבירה לבנותיה.
למחברת זו תפקיד מאד מרכזי בספר (גם שמם הספר...) שבו אריקה ובתה אנני שנותרת בחיים עקב אי הצטרפותה לנסיעה עם אחותה ברגע האחרון. הן מתרחקות אחת מהשניה, לכל אחת מטען כבד על הלב וכל אחת מתאבלת בדרכה על האובדן הכבד.
אותו ריחוק גיאוגרפי, ניו יורק - פאריז מצטמצם בסופו של דבר ועל הדרך כמובן פותרים בעיות וגם מוצאות אהבה.
בחיים כדי להתקרב לפעמים צריך להתרחק, לחשוב, להרהר, לפתור ואז הדרך חזרה היא חלקה ובריאה יותר.
אני אהבתי את הקשר של אנני ששימשה כאופר לילדה קטנה אוליב בפאריז מקום מרוחק, זר וזה נתן לה להתחבר לעצמה וגם דרך הילדה הקטנה שבעצמה התייתמה מאמה, מקור נחמה וריפוי.
סך הכל ספר חמוד שנוגע ללב עם כל מיני משפטי תובנה על החיים.
ממליצה לקרוא כדי להעביר את הזמן וזה לא למי שמחפש יצירת מופת.

» ביקורות נוספות של יפה
» ביקורות נוספות על מחברת הלב