ביקורת ספרותית על מקום לא בטוח - Commissaire Adamsberg #8 מאת פרד ורגאס
ספר בסדר

---

בואו נספר קצת על למה אנחנו קוראים ספרי מתח. להפוגה, לריענון, לבריחה מהאקטוליה שלפעמים דוקרת מדי. קוראים לזה אסקפיזם. עם זאת, לי אישית יש גבולות ויש מתח או תיאור זוועות שמוגזם לי.

ספוילר1: בספר הזה לקחו גופה וביתרו אותה למאות חתיכות קטנות, אותם פיזרו ברחבי הבית ועל השטיח. האם זה היה מוגזם עבורי? זוועתי מדי? ובכן לא. אני חושבת שאחר הטבח בקיבוצי הנגב המערבי ובפסטיבל נובה, מאוד קשה לזעזע אותי. מהצד השני זה גם לא נותן את הבריחה שציפיתי לה.

את הספר לקחנו מהספרייה בעצתו של יובל. הוא אמר שאצל פרד ורגאס (זה "היא") העלילה פחות משמעותית והעיקר הוא איפיון הדמויות. מאוחר יותר נזכרתי שכבר קראתי ספר של ורגאס שהיה התשיעי או העשירי בסדרה (יש כאן מחלוקת) ולא התלהבתי. בסקירה כאן אני אשלב גם דברים שכתבתי על "קר כקרח".

מצטטת את עצמי: "אז אנחנו בצרפת, כלומר בפריז, במחלקה לחקירת פשעים מיוחדים בראשותו של אדמסברג. כאן זה לא בלש יחיד, כפי שאפשר אולי לחשוב, אלא כל המחלקה. אדמסברג מכונה על הכריכה "מבריק ואקסצנטרי" אבל זה אולי הודות לספרים הקודמים בסדרה. בספר הזה לא ראיתי אקסצנטריות, אם כי אולי קצת חוסר צייתנות וקצת רצון לנסוע רחוק בלי שתהיה סיבה אישית מעבר לאינטואיציה. יש כאן רב פקד לא מאוד צייתן שכן אוהב משום מה לצייר. המחלקה כולה היא קצת מבולגנת ותמהונית, אם כי גם מזה יש לי רק צלליות של התרשמויות כי הגעתי באמצע המסיבה. כך שמה שנותר זה שוטר עם זיכרון מעולה ותחומי עניין מוזרים, שוטר עם שיער דו צבעי, שוטר שישן במחזורים של שלוש שעות (ונותנים לו) שוטרת גבוהה וגדולה, חתול בשם כדורי שמרשה להם לסחוב אותו לקומה השניה כדי שיוכל לאכול, ועוד. נראה לי הבנתם את הקטע."

בספר הזה ישנה גם שוטרת רזה ומורעבת ששומרת מחסני מזון קטנים בכל מקום אפשרי, ומסתבר שטוב שכך.
העלילה מתחילה במקום לא קשור, כנס שוטרים בבריטניה, שבו נוכחות של צרפתי שלא טרח ללמוד את השפה של מעבר לתעלת לה-מאנש לא מאוד עוזרת. שם מתגלה אוסף כפות רגליים מתות, בתוך נעליים ישנות סמוך לבית קברות ישן. הם חוזרים מהכנס ומנסים לשכוח מהעניין המוזר שאינו קשור אליהם, אבל חקירה של רצח מזעזע (ראו בהתחלה) מושכת את אדמסברג ושאר אנשיו לחור תולעת שמתחיל בעיירה סרבית מוכת ערפדים (זה ספוילר2), אבל גם מגיע לשחיתות ארצית בהחלט.

התבלבלתם? גם אני. הסיפור קצת נמרח ומעייף, ולא היה לי מאוד כיף לקרוא, אבל אולי זו רק התקופה. זה מוזר לקרוא במלחמה

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על מקום לא בטוח - Commissaire Adamsberg #8