בכתיבה אמוציונלית קסומה ומרתקת מביאה לנו מאיה קלופמן סטודנטית לתואר שני לספרות את ספרה הראשון הקליל והחמוד ויסקי לארוחת בוקר .
כבר מהעמודים הראשונים הוקסמתי וכמובן שהופתעתי שזהו ספר ביכורים כי הרגשתי שיש כאן יצירה נפלאה שאתחבר אליה .
ויסקי לארוחת בוקר מביא את סיפורם של נטע ולי , זוג חברים שהכירו בימי בית ספר היסודי . הם חווים זוגיות עוברים מתפתחים יחד בתיכון והצבא ומחליטים לעבור לגור יחד בירושלים , שם כל אחד בוחר בתחום עיסוקו : נטע הקצין הנאה והמצליחן הסדרתי בוחר בלימודי משפטים וכלכלה ולי הביישנית ושלאורך השנים הרגישה רק "כחברה של נטע " זאת בנוסף ליחסיה הסבוכים עם אמה בוחרת בלימודי אומנות בבצלאל .
מכאן מתחילים פערים ברגשותיהם ובהחלטותיהם לאהבתם ועתידם מה שהזכיר לי מאוד את נוסטלגיית גיל נעורי , מערכת יחסים עם הורי , ובעיקר שאלת המימוש העצמי .
והאם נטע ולי יתגברו על הפערים ? האם ניתן לומר שהאהבה מנצחת הכל ?
כל זאת ועוד תקראו בספר הנפלא שאהבתי מאוד , הכתוב באמינות על החיים עצמם : מערכות יחסים , חברות ,זוגיות , משברים , אהבה , ומימוש עצמי נושאים שיגעו וידברו בכל אחד ואחת .
















