ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שישי, 29 בספטמבר, 2023
ע"י roeilamar
ע"י roeilamar
הספר הזה הוא ספר ההיסטוריה הראשון ב, ובכן, היסטוריה.
כמו הרבה עבודות אמנות שזכו לכבוד הנדיר להיות ההתחלה של סוגות, צורות מחשבה ואופני הבעה שונים, גם כאן יש בעיה שהרבה מהן סובלות, והיא שהסוגה והשיטה עדיין לא הגיעו לנוסחה אפקטיבית, ליוצר לא היה ממי ללמוד, והיצירה מלאה ניסיונות שהתגלה בדיעבד שלא צלחו.
ספציפית, מה שהכי גרם לטקסט הזה, לפחות עבורי, להיות חווית קריאה מאוד קשוחה ומעיקה, זה סגנון הכתיבה של הרודוטוס.
המטרה שהרודוטוס שם לעצמו היא לספר על המלחמות של פרס והפוליס היווניות. אממה, בדרך הוא פשוט לא מפסיק לסטות מהנושא, לפעמים ממש באמצע משפט או עניין.
הוא יכול לתאר את ההכנה של לוחמים לאיזה קרב מכריע ואז להיזכר באילן היוחסין של אחד מהם ולספר על המעשים של אבותיו, ומהמעשים של האבות הוא יכול להיזכר במשהו אחר ולדבר עליו, ובסוף איפשהו לחזור לעניין שבו הוא עצר ולפעמים קצת לחזור על דבריו שוב.
זה קצת כמו זרם תודעה של היסטוריון יותר מאשר היסטוריה קוהרנטית ורציפה.
לפעמים יש לו אנקדוטות מעניינות, מצחיקות או כתובות יפה, ולפעמים אלו פשוט דברים של מה בכך, או עיסוקים מאוד משעממים בעניינים זניחים.
סה"כ פחות מחצי מהספר הזה באמת עוסק בפלישות הפרסיות ליוון, אז אם זה ה-דבר שמעניין אתכם: תקראו ספר כלשהו של היסטוריון מודרני על האירועים. הרבה יותר נהיר, מדויק ונוח.
אבל אני חייב להגיד, גם עם התסכול הלא מועט שהבן אדם הסב לי לאורך הספר הזה, אני שמח שקראתי אותו כפי שקראתי, כי יש כאן פנינים אמיתיות והצצה לאורח מחשבה, סקרנות אינטלקטואלית והשקפות עולם אחרות לגמרי מאלו שאני רגיל אליהן.
מה שכיף בלקרוא ספרות עתיקה זה שאתה מרגיש כמעט כאילו אתה באיזה uncanny valley, כי כל החשיבה של פגאני יווני מלפני אלפיים ארבע מאות שנים היא אחרת לגמרי משל כל אדם היום, וזה מרתק לראות את היחס השונה בתכלית לדברים בסיסיים בחיי אדם שהעתיקים מעניקים להם לעומתנו.
6 \ 10 לחובבי יוון מושבעים בלבד. אתם רוצים לקרוא על 300 הספרטנים? הקרבות הימיים של אתונה? ספר אחר. אתם רוצים לקרוא על סבא של ההוא של הזה ועל איך יווני עתיק מתאר היפופוטמים ונפט? אתם במקום הנכון.
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
roeilamar
(לפני שנתיים)
זה ממש משעשע לקרוא תיאור של היפופוטמים מאת אדם שראה אותם רק במים ומנסה להסביר את החיה לאנשים שלא ראו דבר קרוב לזה אפילו מימיהם! כל יום חוץ מחנוכה, אז מסיבת הרג עוטי טוגה. חג שמח!
|
|
חני
(לפני שנתיים)
היפופותמים הא:)
שנה טובה רועי אצלך כל יום זו מסיבת טוגה. |
|
כרמלה
(לפני שנתיים)
מבינה לליבך, בעניין הסטייה מהנושא המרכזי במהלך הכתיבה.
הרבה מאד אנשים אהבו את הרצאותיו של פרופ' הרסגור. אני למדתי אצלו באוניברסיטה. היתה לו אותה נטיה, והוא היה שואל על דברים שוליים גם בבחינות. פעם למדנו על כיבוש סאוטה ע"י הפורטוגזים. ואז היינו צריכים להכיר את כל ההיסטוריה שלה אחורה. לפעמים זה פשוט חייב אותי ללמוד בע"פ ושנאתי זאת. |
11 הקוראים שאהבו את הביקורת