ביקורת ספרותית על ארלינג ינסן ומסיכת הדמים מאת שרה ב. אלפגרן
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 23 באוגוסט, 2023
ע"י yaelhar


#
כל מה שאני קוראת או רואה בסרטים על החינוך בסקנדינביה ממלא את לבי בקינאה עצומה. אני מתארת לעצמי שהילדים הסקנדינבים שותפים לחדוות החיים הרועשת של ילדי שאר העולם. כמו כל הילדים גם הם בוודאי בועטים בנימוסים, במיוחד כשהם בחבורה. אני מניחה שגם המתבגרים שלהם חמוצים, מסתגרים בחדרם ואפם תקוע במי-יודע-מה במסך הטלפון שלהם. מה שעושה את ההבדל הוא שמתייחסים אליהם יותר בכבוד במערכת החינוך שלהם. לא נראה שדוחסים שם יותר מ30 ילדים לכתה, שמעליבים שם ילדים (או שילדים מעליבים את המורים...) איכשהו בית הספר שלהם נראה (בסרטים. אולי לא במציאות) נקי, מרווח, עם פינות הסבה, קפטריה נקיה, חצר גדולה ושקט באוזניים. מאפשרים להם שם להתפתח לפי מה שמתאים להם, כך נראה, מחנכים לערכים של שיוויון וניקיון (הם חולצים נעליים בכניסה לבית...) ואת התוצאה אפשר לראות בביקור בקופנהגן, סטוקהולם או אוסלו, ששמעתי שהוא חווייה נעימה המשכנעת את התייר שאפשר גם אחרת.

בניין עתיק בסטוקהולם, בית ספר תיכון עם מגמה יוקרתית לתיאטרון. אגדה עתיקה על כישוף(?) ונקמה, מסיכה אדומה...
איך הספר, אתם שואלים? נורא משעמם. נטשתי אחרי 250 עמודים מתוך 512, כשסיימתי לקנא בהתנהגות החינוכית בשוודייה.
25 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני שנתיים)
למה להחליף, פואנטה?
צריך רק לחשוב שזה מספיק חשוב, להפנות חלק מתקציבי העתק של משרד החינוך, ולאפשר מערכת יותר אנושית, יותר נגישה, והרבה פחות צפופה וצורחת.
אני בטוחה שגם ילדים ישראלים וגם הורים ישראלים יפיקו תועלת ממערכת כזאת.
אודי (לפני שנתיים)
לא מזמן בישיבת צוות המורים בתיכון (לא חשוב שמות): "מוזר שהוא מתנהג ככה, ההורים שלו אשכנזים."
אז רק להרחיק את הפרענקים, החרדים והמרוקאים. עם יפי הבלורית והתואר והג'ינג'י מהעמותה לאיכות השלטון נסתדר.
פואנטה℗ (לפני שנתיים)
את צודקת, למה לסבך ולהפוך אותנו לשוודים?
צריך רק להחליף את המורים, את ההורים ואת התלמידים, להכפיל את מספר הכיתות ולחלוץ נעליים בכניסה.
yaelhar (לפני שנתיים)
אני מתקשה להבין את הקשר שאת עושה
בין אלמנטים תרבותיים ("מדינה מיוזעת". "מדינה מאופקת עד חנק") לבין מערכת חינוך מכבדת, לא אלימה, לא צפופה, המדגימה ערכים. אותה מערכת חינוך תתקבל אחרת אצל ילדים מתרבויות שונות, וזה בסדר גמור. מערכת חינוך כזו לא תהפוך אותנו ממדינה מיוזעת למדינה ממותנת ומאופקת. אבל היא תאפשר לילדים להתפתח בלי צורך להיאבק ולהיות אלימים/קרבנות אלימות בכל צעד שלהם.
פואנטה℗ (לפני שנתיים)
אני הבנתי למה את מתכוונת ובמה את מקנאה אבל את מנתקת את מושא הקנאה שלך מכל ההקשרים הסביבתיים והחברתיים שלו.
גם לא דיברתי על ילדים מוצלחים (מה זה בכלל?), אצלנו כל פושטק עובד בהייטק, האם הוא מוצלח?
ניסו לייבא חלקים נרחבים מתוך החינוך הסקנדינבי המהולל אבל אולי לא תתפלאי לשמוע שהילדים הישראליים ידעו לתחמן, לרקוד בין הטיפות ולצאת יבשים.

אז נכון שלא נעים לחיות במדינה מיוזעת, צעקנית, חסרת חינוך ונימוסים, עם פוליטיקה מכוערת ועוד כהנה.
השאלה האם נעים לחיות במדינה מאופקת עד חנק, משעממת ומנומנמת, עם אנשים קונפורמיסטיים ומקובעים שלא מסוגלים לצאת מחוץ לקופסה ולא יודעים לעגל פינות.

תני לי משהו באמצע - אני קונה.
yaelhar (לפני שנתיים)
פואנטה, אולי הייתי צריכה להדגיש את זה בתשובתי הראשונה:
אני מקנאה במערכת החינוך שם, לא בהורים שיש להם ילדים מוצלחים. ילדים של אחרים לא עושים לי את זה, מערכת חינוך מתוקנת - שנותנת מקום לצרכי הילד ומלמדת אותו לכבד את הזולת ואת הסביבה הכללית - זה כן.

*ועדיין אני לא מקנאה בכלל בחינוך הניתן לילדים יפניים...

פואנטה℗ (לפני שנתיים)
באשר למדד האושר, הוא לא מודד אושר אלא מוסיף פרמטרים של תחושת רווחה אישית וחברתית ותוחלת חיים לתוך מדדים 'יבשים' כמו תל"ג.

לעניין האבסורד של הדירוג הגבוה, מתוך כתבה ב'מעריב':

"כיצד ניתן להסביר את הפער בין מציאות החיים הבלתי אפשרית פה, מציאות רוויית קונפליקטים, לחצים ומתחים, לבין העובדה שישראל מדורגת בעשירייה הפותחת במדד האושר העולמי? מה יודעים תושבי שדרות שלא יודעים תושבי אמסטרדם? אחד המרכיבים שנבחנים בסקר האושר הוא נכונות התושבים לסייע לאדם זר. "אם תזדקק לסיוע מאדם ברחוב, מה הסיכוי שתקבל אותו?". ישראל היא מהמובילות בערבות הדדית - היכולת להיות אחד עבור השני בעתות מצוקה, היכולת להתאחד במצבי חירום, והיכולת להגיש עזרה וסיוע, מה שמסביר גם את העובדה שבתקופת הקורונה מדד האושר בישראל דווקא עלה."
פואנטה℗ (לפני שנתיים)
קצת מפליא שלא אכפת לך כי מן הסתם ילדים יחידים אשר גדלים בסביבת מבוגרים, גדלים אחרת ומתנהגים אחרת.
ובכלל מוזר לרצות ליישם שיטות חינוך 'מגניבות' של אחרים ולהתעלם בדרך ממאפיינים ייחודיים של אוכלוסייה ושלל מרכיבים אחרים שתורמים לכך שהשיטות האלה מצליחות במקום אחד ויהיו לכשלון גמור בישראל.

לא הייתי בסקנדינביה אבל בתור תיירת במדינות רבות באירופה שאלתי את עצמי לא פעם (מתוך קנאה רגעית) האם ארצה לעבור לגור אי שם, ולא לקח לי הרבה זמן לענות לעצמי ;)
yaelhar (לפני שנתיים)
תודה רבה, חני.
אכן. כבוד לאחר, למרחב הציבורי הכללי, לפרטיות ולנימוס לא נכלל בחינוך הכללי שאנחנו מעניקים לילדינו.
נכון מה שאמרת - יש שם בעיות קשות כמו אלכוהוליזם ואף פשיעה. יש המון תחומים בהם הפרט בוחר להרוס את חייו (ואת חיי הקרובים לו, אם יש לו כאלה) ובמה שכתבתי אני לא מתייחסת לזה. אבל במה שהמדינה חייבת לאזרחיה - ובראש עומד החינוך - היא עושה הרבה יותר ממדינות אחרות. ישראל היא נקודת ההשוואה שלי, אבל אני חושבת שהחינוך הציבורי במדינות "נחשבות" אחרות אינו משהו להתגאות בו, יחסית אליהם.
yaelhar (לפני שנתיים)
תודה רבה פואנטה
שיטת החינוך הסקנדינבית עוסקת בחינוך של הילדים שם כקבוצה. התוצאה שלה מרשימה אותי ומעוררת בי קנאה. לא איכפת לי אם הילדים האלה, שיודעים לדבר אחד עם השני בלי לצרוח או להכות הם ילדים יחידים או שיש להם אחים.
yaelhar (לפני שנתיים)
תודה רבה, סנטו.
המדד הזה (את מי מודדים כאן? מה הם שואלים? איפה חוברו השאלות? מי תרגם אותן?) הפתיע אותי גם בתקופות שלא נראה שהוא נפרד לגמרי מהמציאות, כמו שאני מרגישה אותה.
yaelhar (לפני שנתיים)
תודה רבה, Tamas
למרות שהדשא של השכן תמיד ירוק יותר, הייתי מתפלאת אם סקנדינבית היתה מתרשמת לטובה מהחינוך הישראלי. זה שבבית וזה שבבית הספר.
yaelhar (לפני שנתיים)
תודה רבה, ראובן
חני (לפני שנתיים)
זו השפה שלנו אחד כלפי השני אלימה מילולית.
אין לנו גרם פילטר ב- דנא.
אולי זה האיפוק והכבוד כלפי האחר שחסר לנו.
ויעל יש שם בעיה חמורה של אלכוהוליזם.
ואולי ניסיון כור הניתוך לא הצליח לנו.
פואנטה℗ (לפני שנתיים)
אני בעד לחלוץ נעליים בכניסה לבית (עניין של היגיינה בסיסית ותחושה שאני לא גרה ברחוב)
וברור שילדים ישראליים הם אסון התנהגותי מהלך
אבל לא מצאתי את עצמי אף פעם מתמלאת בקינאה עצומה משיטת החינוך הסקנדינבית,
ובפרט מהעובדה שהם מולידים לרוב ילד אחד והופכים אותו לעציץ.
משה (לפני שנתיים)
ישראל מדורגת רביעית במדד האושר והרווחה העולמי ל2023 של האו"ם. קשה להאמין אהה.. כולם סביבי רק מקטרים כל הזמן, אז כנראה מקטרים וטוב להם או שהמדד שגוי מבסיסו. פינלנד אגב 6 שנים ברציפות במקום הראשון.
Tamas (לפני שנתיים)
כשקראתי אותך תהיתי מה היה קורה אם המצב היה הפוך, וסוקרת סקנדינבית הייתה סוקרת ספר ישראלי ומתודעת לחינוך הישראלי....
האם הייתה מבועתת מה"חוצפה" הישראלית או מתרשמת מהאווירה ומשב רוח הרענן...ביחס למשמעת הסקנדינבית...
ראובן (לפני שנתיים)
נשמע משעמם. אמיתי? לא יודע.
אין ספק שהחיים בסקנדינביה שונים בתכלית.
yaelhar (לפני שנתיים)
תודה רבה, דן
אכן, המנטליות השבדית, כפי שהיא נפרסה בספר (המשעמם חוץ מזה) הילכה עלי קסם. זה לא שאין להם רעות חולות כמו סלבריטאים, רשתות חברתיות שפורסות את היי המשפיענים/יות בפני כל מי שמעוניין. זה לא שחסרים שם פושעים מגעילים - יש להם כאלה בכמויות מסחריות. אבל יש איזו נכונות להקשיב עד סוף המשפט לפני התגובה. קצת שמירה על המרחב של הזולת, כפי שהעיר מורי. כל מיני זוטות שהופכות את החיים לנסבלים, אם לא לנעימים. ובאשר לבתי ספר איכותיים פחות, המאוכלסים על ידי מהגרים - מהתבוננות בילדי המהגרים האלה שבגרו בסקנדינביה והאזנה לדרכים בהן הם מדברים - אני חושבת שגם הם "נדבקו" במנטליות הסקנדינבית. וזה יופי.
yaelhar (לפני שנתיים)
תודה רבה מורי.
אני מסכימה. אנחנו לא רק רועשים - אנחנו יוצאים למרחב הציבורי כדי להילחם. אנחנו מנסחים את התשובה עוד לפני שפגעו בנו. אנחנו צועקים "סמולני!" או "ביביסט!" במטרה לכעוס ולהילחם, לא כי אלה תשובות לאיזה שאלה. ולצערי אני מאשימה את המורים. ברור שהבית של כל ילד הוא הבסיס. אבל אם מורים היו מאזנים את זה. מלמדים ילדים לשאול "למה?" לפני שהם מאשימים. מלמדים פתרונות אחרים חוץ מהתלהמות ומלחמה (וחרם) הם היו נראים אחרת והיו הופכים לבוגרים אחרים.
yaelhar (לפני שנתיים)
תודה רבה, אלון.
אני מניחה שיש משהו בדבריך. ברור שמה שרואים בסדרות וסרטים הוא מיופה ובמציאות יש גם ילדים מנוזלים, בריונים שמכים והופכים את פח האשפה הכיתתי. אבל כשאני מתבוננת בילדים האלה, שמבינים בכתה ד' שהם צריכים להוריד את הנעליים כשהם נכנסים לבית ואם לא - הם לא נכנסים. שלא צועקים ונכנסים ילד לדברי רעהו, שמנסים לנסח בבהירות את מה שהם חושבים ונותנים להם את הזמן לנסח - ברור לי שזה מגיע איכשהו מאלה שהם המודל - אנשי החינוך שמלמדים התנהגות.
דן סתיו (לפני שנתיים)
YAELHAR מהסקירה היפה והמשעשעת שלך עולה שמה שהגדרת כהתנהגות החינוכית בשבדיה אכן מהלך עליך קסמים אם בזכותו, או שמא בגינו, הצלחת להחזיק מעמד כמעט מחצית העמודים של הספר.
אפשר שבתי הספר בסקנדינביה טובים בתהליך ההתפתחות של המתבגרים מאשר בארץ, אני מתאר לעצמי שההדתה אינה קיימת שם. מהידע הקלוש שלי על מערכת החינוך בהולנד, שהיא אמנם לא סקנדינביה, אבל בכל זאת, יש ריבוד מובהק ברמה של בתי הספר החל מבתי ספר משובחים ומעוררי קנאה לאלו שנועדה להם קריירה אקדמית ועד בתי ספר איכותיים פחות. באשר לאוסלו הייתי שם מספר חודשים והיא אכן נעימה לתייר, לפחות החלק המערבי העשיר שלה. באשר לחלק המזרחי - הוא מאוכלס על ידי מהגרים ובני מעמד הפועלים ונראה יותר כמו המזרח התיכון. בכלל יש הטוענים שמי שגר באוסלו ומתגעגע לעיר, נוסע לשטוקהולם...
מורי (לפני שנתיים)
זה לא רק בית הספר, זו האווירה כולה. אנחנו עם רועש, עם חסר כבוד למרחב אותו חולקים גם אנשים אחרים. יש לנו אפס כבוד למורים והם, מצדם, לא מקרינים משהו שיצדיק מתן כבוד להם. יש לנו מערכת השכלה, נגיד. מערכת חינוך בהחלט אין לנו.
אלון דה אלפרט (לפני שנתיים)
אני לא בטוח שההנחות שלך על מערכת החינוך בסקנדינביה נאמנות למציאות (באופן כללי). ראיתי סרטים וסדרות שמה שעלה מהן היה שונה מהותית ממה שרואים בסדרות יותר מיינסטרימיות, והמציאות כנראה נמצאת אי שם באמצע. גם סדרות ישראליות המתרחשות בבתי ספר כאן לרוב נראות אחרת מהחיים עצמם, גם אם מדובר בסדרות ריאליסטיות יחסית כמו "שעת אפס".





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ