ביקורת ספרותית על ספינת הגורל מאת כריסטינה בייקר קליין
ספר מעולה

---

השנה היא 1840, תקופה בה הנשים נטולות זכויות,
ואם איתרע מזלן להיות גם עניות הרי שהן נשפטות לכף חובה ע"י החברה.
זהו סיפורן של אוונג'לין, מתינה והייזל שכל חטאן היה להיוולד לתוך מצוקה.
"תמיד נראה לה שישנם כללים שונים לעשירים ולעניים, העניים תמיד אשמים.
והם נאלצים לבוסס ברפש, בלי שום מוצא".

אוונג'לין היא בחורה תמימה בת 21 המתאהבת באדם הלא נכון מהמעמד הגבוה, ומאוחר מדי מגלה את הטעות שעשתה.
"היא למדה שביכולתה לשאת בוז והשפלה, ולמצוא רגעים של חסד אפילו בתוך התוהו ובוהו. היא למדה שהיא מלאת עוצמה".

מתינה הילידית יתומה שחומת עור, רק בת 8 וכבר מיטלטלת כמו חפץ לבדר את האריסטוקרטים לבני העור
המביטים בהשתאות בילדה השחורה והחכמה המוצגת בפני הגבירות הבריטיות כילידה מאולפת ללא תחושות ורגשות.
"בני עמה לא שמים לב לדברים כאלה. גם לחיית מחמד לא היינו חוגגים יום הולדת".

הייזל המוכשרת בת ה-17 הנופלת קורבן לחטאי אימה שהורסת לה את חייה,
עד שהיא הופכת להיות כעוסה וממורמרת וחסרת אמונה בבני אדם.
"הכעס היה הרגש היחיד שאפשרה לעצמה לחוש. הוא היווה לה שריון; הגן על קרביה העדינים כמו קונכיית חילזון".

שלוש נשים חכמות ומוכשרות שהחיים הציבו להן קשיים עוד ברגע לידתן,
והן מנסות כנגד כל הסיכויים לשרוד ולהתקיים...

את הספר קראתי בשקיקה, הכתיבה מרתקת, מחכימה ונוגעת ללב.
ממליצה לגמרי!!

» ביקורות נוספות של michalus
» ביקורות נוספות על ספינת הגורל