ביקורת ספרותית על כשפריז עצמה עיניים מאת רות דרואה
ספר טוב

---

שאלו את לי ייניי: מה הכוונה בספרים כאלה? וואלה ניראה לי שלהתבונן להתאתגר באתגרי החיים מבחינה מחשבתית ריגשית מנטלית אם אנחנו רוצים להזדהות או להתמודד עם הסוגיות הנוראיות של המצבים האלה שאכן היו קיימים ונוצרו, ווואלה אולי זה רק הפחד בראש שלנו, מאמינה שגם מצבים כמו בספר הזה שמתואר כאן אכן קרו, נו לא הכול מנקודת הישראלי היהודי שיושב בציון המדינה שקמה בעקבות ה שואה.
אז כן מורי גם אני כמובן צלחתי את הספר הזה וקראתי אותו אפילו בעיני הוא כתוב ממש טוב, מותח מסקרן מרתק.
את נושא השואה התרחקתי ממנו כל חיי, שורדת, המשפחה שלי היו פליטים כי ברחו מהגרמנים מפולין וכול הטרלהלה הזה לא אלאה אתכם עכשיו
חברה שישבתי איתה אתמול סיפרה שגם אצלה הסבים דיברו על היותם משם, גם אצלי דיברו
הסיפור כאן על אנשים שלא דיברו ועל אנשים ששיקמו את עצמם בארץ מוצאם וואלה מעניין בעיני מאוד
בעיקר עכשיו תקופה שכזאת שהרבה סיפורים והיסטוריה ואמיתות מתערערות
אז כמו שנימנעתי כל חיי מספרים שמספרים על השואה התחלתי בתקופה האחרונה להסכים לקרוא ואפילו להנות מכתיבה כמו זאתהי.
מסכימה עם הסקירות של לי יניי תמיד
ותוהה איך עדיין אין עוד קוראים, נכון הספר חדש דנדש
קיבלתי מהשכנה המקסימה שלי, איזה כייףף לי שכנות כזאתהי, גם בספר הזה דרמה רומן גם היסטורי גם בעייתי וגם יש סיפורי שכנים
מה עוד? עדיין רק הצעת מכירה אחת.
טוב אז אולי באמת לא ממש מתחברים קהל הקוראים לספר , שיהיה , אני התחברתי.
שבת שלומבורכת
14:16 09-06-2023

» ביקורות נוספות של איור וודה
» ביקורות נוספות על כשפריז עצמה עיניים