ביקורת ספרותית על המרד על הקיין - אדם בקו האש # מאת הרמן ווק
ספר מעולה

---

"‏אינך מסוגל להבין מהותו של פיקוד עד אשר קיבלת אותו לידיך. זה התפקיד המדכא ביותר, התפקיד שיש עמו הבדידות הרבה ביותר בעולם. הוא סיוט, אלא אם כן אתה סתם פרד" (עמוד 519).

הרומן המשובח "המרד על הקיין" מאת הרמן ווק (משרד הביטחון וזמורה־ביתן, 1984) מתאר פרשה בדיונית שהתרחשה בצי האמריקני במלחמת העולם השנייה. ווק, ששירת כקצין זוטר על שולות מוקשים במלחמה נסמך בכתיבה על ניסיונו האישי. עם זאת, (כפי שציינו בשעתו גם ליאון יוריס בפתח "זעקת הקרב" וקרל מרלנטס בהקדמה ל"מטרהורן") אין לראות בספר יותר מאשר רומן. ‏"בשלוש השנים שעשה על סיפונן של משחתות־שולות־מוקשים, שירת המחבר תחת פיקודם של שני קברניטים, אנשי־קבע, ושניהם זכו בעיטורים על גילויים של גבורה ואומץ־לב" (עמוד 6), כתב ווק.

גיבור הספר הוא ויליס סיוארד קית, צעיר בוגר פרינסטון שהחליט להתגייס לצי האמריקני כשנה לאחר המתקפה היפנית על פרל הארבור. במהלך הכשרתו כקצין הבהיר לו אחד ממדריכיו לאן הגיע כשנזף בו על שאיחר לכיתה. "‏מלחמות נערכות לפי השעון, צוער קית. התקפות נפתחות בשעה שהפקודה אומרת. לא ארבע דקות לאחר־מכן. איחור של ארבע דקות עלול לגרום לעשרת אלפים איש להיהרג. צי שלם אפשר להטביע בארבע דקות, צוער קית" (עמוד 48). עם סיום הכשרתו הוצב קית על סיפון שולת המוקשים "קיין", ספינה ישנה ומתפוררת. המציאות שאותה מצא עם הגיעו היתה רחוקה מנורמות תקינות. אין הקפדה על נהלים, הופעה ומשמעת וכולם ציפו לבואו של המפקד החדש, שישליט סדר ונהלים תקינים. עד מהרה מונה מפקד חדש לספינה, קפטן פיליפ קוויג, קצין קבע ותיק ומקצועי בוגר האקדמיה הימית באנאפוליס.

קוויג הוא מרבי־החובלים המפורסמים בספרות האמריקנית. "עכשיו, יש הרבה דרכים לבצע דברים באנייה: הדרך הנכונה, הדרך הלא־נכונה, הדרך של הצי, והדרך שלי אני רוצה שבאנייה הזאת יבוצעו דברים בדרך שלי. אל תשימו לב ואל תיתנו את דעתכם לדרכים האחרות. בצעו דברים בדרך שלי, ונסתדר בינינו יפה" (עמוד 153), אמר לקציניו. "עכשיו, אני אדם שפועל לפי הספר, ‏כפי שיאמר לכם כל מי שמכיר אותי. אני מאמין שהספר בא לעולם לשם תכלית מסוימת, וגם כל מה שנכלל בו – נכלל בו לשם תכלית מסוימת. ואם יתעורר ספק, זכרו תמיד, שבאנייה הזאת אנחנו עושים דברים לפי הספר. אם ‏תפעלו לפי הספר, לא תשמעו ממני שום טענות. אם תסטו מהספר, מוטב שתצטיידו בחצי תריסר נימוקים טובים ומשכנעים מאוד ובכל זאת תחטפו ממני מבול של טענות. וחוץ מזה, הטענות שלי יהיו תמיד המכריעות באנייה הזאת. זה אחד הדברים החיוביים והנעימים בכך שאתה קברניט" (עמוד 153).

בפיקודו של קוויג נשלחת הספינה לשורה של משימות החל באימונים וכלה במבצעים ימיים במסגרת המלחמה, ובהם הקרב על סאיפאן. אך בהדרגה מקומם נגדו קוויג את אנשי צוותו בעריצותו ובהחלטותיו התמוהות לנוכח האירועים בעת מלחמה (סיפור התותים והמצוד אחר מי שאכל אותם הוא ככל הנראה "הקש ששבר את גב הגמל"). ואז, כשפרצה סערת הטייפון וה"קיין" עמדה לפני סכנת טביעה, נקטו סגנו, סטיב מאריק, וקית, ששימש כקצין משמרת, בצעד חריג והדיחו אותו מפיקוד על הספינה

מאריק נדרש לעמוד למשפט הצבאי שנסוב על שאלת הסמכות. לייטננט בארני גרינוואלד. עו"ד יהודי בוגר ג’ורג’טאון, ובנוסף "קצין אלף־אלף, טייס קרבי" (עמוד 394), מונה כסנגורו שלמאריק. גרינוואלד נפצע כשהתרסק בנחיתה על נושאת מטוסים בפסיפיק, לא לפני שבקרבות אוויר הוא "חיסל שני יפאנים" (עמוד 394). את קו ההגנה גרינוואלד ניהל סביב שורה של שאלות האם היה קברניטה של ה"קיין" מטורף, ששיקול דעתו לא שפוי והחלטותיו מוטעות ומסוכנות? האם החליט מה שהחליט מתוך פחדנות גרידא? האם רשאי היה הקצין הראשון לשפוט את ההחלטות המבצעיות של מפקדו, לערער על פקודותיו ובכך לשבור את כל מבנה הסמכות?

הספר, שהפך גם לסרט (בכיכובו של האמפרי בוגארט כקוויג) ומחזה, נעשה מיד עם הופעתו לנכס־צאן־ברזל של ספרות המלחמה ומחברו זכה בפרס פוליצר לספרות, ולא בכדי. הוא כתוב למופת ומרתק לקריאה.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על המרד על הקיין - אדם בקו האש #