ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 29 באפריל, 2023
ע"י AnEmu
ע"י AnEmu
הייתי סקפטי לגבי הספר; סקפטי משום שהוא עוסק בגזענות, וזה הרי נושא טעון פוליטית. ולא "סתם" פוליטיקה, אלא אותו סוג של פוליטיקה אשר גורם לאנשים לאהוב או לשנוא דבר מסוים רק משום שהצד אליו הם משתייכים אוהב או שונא אותו. במילים אחרות, חששתי שמא הספר זכה לפרסום בעיקר בגלל הנושא בו הוא עוסק, ולאו דווקא בגלל מיומנותה של הסופרת. אולם, לשמחתי חששותיי התנדפו לאור כתיבתה הנהדרת של הרפר לי. הפשטות החודרת בה דמותה הראשית, סקאוט, מצליחה לתאר את המתרחש סביבה, וזאת מבלי להטיל ספק בכך שמדובר בילדה קטנה, מנעה ממני ביומיים-שלושה האחרונים להניח את הספר למען הלימודים.
הרפר לי מעולם לא שכחה כיצד זה להיות ילד/ה, ותודות לתיאוריה מלאי החיים, היא מצליחה להחזיר את קוראיה לאותו גיל בו הציניות, ותכונות רעות אחרות אשר מופיעות עם הגיל, מאבדות את כוחן. ואני, בעודי שוב ילד, נתתי לאתיקוס להושיבני על ברכיו ולחנך אותי כאילו אכן חזרתי בשאלה בנוגע לכל בעיות החיים. למדתי אל אי־צדק, אכזריות, וטיפשות אנושית, אך עם זאת גם על מחילה, קבלת האחר, וידידותיות. ראיתי מה קל ליפול קורבן לשנאה עיוורת, אך נמלאתי תקווה נוכח קיומם של עמודי אור, כמו אתיקוס ומודי. בני־האדם, כפי שאנו למדים, מלאים בטוב וברע, אך אנו לרוב עיוורים לעבודה הזאת וזקוקים לערכי מוסר אשר מסוגלים להראות לנו מי אותם בני־אדם באמת, ואת הערכים הללו ניתן למצוא במשפחת פינץ'.
הספר מתאים לנערים ולמבוגרים כאחד – לראשונים בשביל ללמוד ערכים, ולאחרונים בשביל להעמיד ולהשוות אותם אל מול חייהם. אני, לכל הפחות, מצאתי את עצמי לא פעם מהרהר ביחסיי כלפי בני־אדם אחרים. כך, למשל, לפני כמה שנים הייתה לי שכנה אחת אשר גרה בקומה השנייה של הבניין הישן שלנו. היא נולדה עם פיגור שכלי, ובגלל שהיא מעולם לא טרחה ללכת לרופא שיניים, היא בלעה את רוב האלפבית העברי – דבר שלא מנע ממנה לשיר בקולי קולות בימי שישי, כך שכל השכונה שמעה והכירה אותה. היא הייתה אישה טיפשה וחסרת נימוסים, אבל אני, למרות החינוך הליברלי שקיבלתי בבית, התנהגתי אליה לפעמים בגסות שרק אנשים "חכמים" יכולים להעלות על דעתם: התעלמתי ממנה, לא פתחתי לה את הדלת, או שפשוט סגרתי אותה עוד לפני שהיא תסיים לדבר. ידעתי שזה לא נכון להתנהג כך, אבל הרשתי לעצמי בגלל שידעתי כי היא טיפשה מדי בשביל להבין שאני מזלזל בה ולהיעלב. הספר גרם לי להיזכר בה, ולהצטער שבכל זאת קצת נגעתי בזמין...
בכל אופן, סליחה אם הביקורת יצאה קצת מסורבלת. ניסיתי לדחוס כמה שיותר מחשבות לתוך ביקורת קצרה אחת.
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
פואנטה℗
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
אלון דה, לפני ספר ההמשך כדאי לקבל השראה מהקלאסיקה "אוי ויי זמיר"
|
|
|
טנא
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
AnEmu - אתה צודק.
אם ניקח כמה שנים אחורה כדבריך, הרי שהיית נער צעיר ואפשר יותר להכיל את יחסך אליה.
אני שמחה שאין הדבר כך היום. (אם תרצה, אמחק ברצון את תגובתי הראשונה). מעריכה מאד! את פנייתך המתונה אלי. גם זה לא מובן מאליו. לימדת אותי שלמתלהמים לא משיבים בהתלהמות. [ ימי בהירות... |
|
|
סייג'
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
טנא - אני חושבת שהתגובה שלך שיפוטית שלא לצורך.
הוא הודה מעצמו שהוא התנהג בצורה מחפירה, ושהוא הרשה לעצמו להתנהג ככה כי הוא חשב שהיא לא מבינה, ועם כמה שזה צורם לשמוע שכך היה - התגובה שלך עדיין לא במקום. לא חושבת שהוא צריך להגן על עצמו, הוא כבר הודה שהוא מצטער, אז מה את רוצה ממנו? שיתבייש בעצמו על המחשבות שהיו לו בראש? זה מה שאת רוצה להעביר הלאה? שאסור לעולם להרפות מהבושה על טעויות שעשינו, אפילו במחשבה? כולנו חוטאים בדברים שכאלה, של לחשוב שאנחנו יודעים וחכמים ואז להתבגר ולגלות שאנחנו לא. עצם זה שלא זיהית שזה בדיוק מה שהוא מתאר כאן - זה כבר עניין אישי שלך, ולתקוף כאן אנשים בתגובות זה ממש לא לרוח האתר. ואני לא אגיד לך להתבייש בעצמך, כי אף אחד כאן לא צריך להתבייש בשום דבר. פשוט יש דרך להביע את המחשבות שלך, ואת הדברים שמישהו אחר העביר בך, וזאת לא הדרך בעיניי. אני חושבת שאם היית אומרת את אותם הדברים ממקום פחות שיפוטי ומתלהם, היית שומעת משהו בסגנון: "את צודקת, ואני מבין את זה היום." אז באמת אין כאן דיון. |
|
|
AnEmu
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
טנא - אני ממליץ לך לקרוא את הביקורת פעם נוספת ולראות שמדובר בזמן עבר ולא הווה. אולי הבעיה שלך היא עם השימוש במילה "ידעתי" במקום "חשבתי", אבל שיהיה. אני לא מתכוון לערוך דיון עם מישהי שישר קופצת למסקנות.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
ספר ההמשך, "אמרתי לך לא לגעת בזמיר, עכשיו תראה מה עשית" גם מעניין
|
|
|
מוריה בצלאל
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
ספר יוצא דופן בנפלאותו. נפלאות נצחית, לא ינוס לחו ולא ייבש כוחו.
|
|
|
טנא
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
מהזמן שקראתיו, הוא נהדר וחזק.
פיגור שכלי, זה משהו שלא תלוי בבחירת האדם. גם לאנשים עם פיגור שכלי יש רגש!! הם מרגישים יותר ממה שאנחנו "הרגילים" מסוגלים להבין... אתה כותב: "הספר מתאים לנערים ולמבוגרים כאחד – לראשונים בשביל ללמוד ערכים..." - מוזמן לשתף בערכים שספגת מהספר... |
|
|
yaelhar
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
זה ספר מופלא.
אני לא חושבת שהוא עוסק בגזענות - אם כי היא נמצאת שם. אני חושבת שהוא עוסק בדרך בה אנו מגיעים למודעות על מה שקורה סביבנו, ובאובדן בלתי הפיך של תמימות. |
|
|
ראובן
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
קראתי לפני עשורים,זוכר שדי אהבתי.
מתברר לי עכשיו שהמחברת הינה קרובה של הגנרל רוברט אי לי |
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
אל תאמין לאף מילה אחת המנסה לתאר ספר. צריך הרבה מילים ויש ספרים
בלתי תאירים, למשל, חיים קטנים הפנומנלי.
|
|
|
AnEmu
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
אכן, כמעט ולא היו לה שיניים. היא הייתה דתייה ענייה והמשפחה שלה לא דאגה לה.
אני לומד בעיקר פילוסופיה, אך גם קצת מחשבת ישראל. |
|
|
סקאוט
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
לקרוא ספר על חשבון לימודים זה דבר שהרבה מאיתנו עושים. מה אתה לומד?
|
|
|
סקאוט
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
מה הכוונה בלעה את האלפבית העברי? בגלל מחסור בשיניים?
עשית מעשה לא טוב אבל היית צעיר ואנחנו עושים לפעמים מעשים לא טובים בצעירותנו, לכן, העיקר שאתה מצר על כך. לגבי הספר- ספר פשוט נפלא! לא סתם כיניתי את עצמי על שם הגיבורה. אני קראתי אותו במהדורתו הישנה יותר ונהנתי מכל רגע. |
16 הקוראים שאהבו את הביקורת
