ביקורת ספרותית על אוטובנוגרפיה מאת כריסטינה לורן
ספר טוב

---

הרומן שלי עם הג'אנר הרומנטי, לא היה רומנטי בכלל. קראתי בדיוק שני ספרים ממנו לפניי הרבה שנים ואת שניהם שנאתי ממש. הבנתי שהוא התפתח מאוד בשנים האחרונות והחלטתי לתת צ'אנס. YA, גאה, ועם כריכה מהפנטת ביופייה.
אז קודם כל, שורה תחתונה אהבתי, ונהנתי מאד.
הספר מספר על נער בבית ספר בעיר קטנה בשם פרובו במדינת יוטה, שבה שולטים מורמנים (זרם בנצרות). טאנר נער ביסקסואל שנמצא בארון מלבד בביתו שבו המשפחה מאוד אוהבת ומקבלת אותו. הוא נרשם לסדנת כתיבה בבית הספר יחד עם חברתו הטובה אוטום ומתאהב בעוזר ההוראה שלו, סבסטיאן.
הסיפור מסופר מנקודת מבטו של טאנר ומגולל את חייו, בבית הספר, בבית, עם סבסטיאן, ועם החברים.
את כל הדמויות קל לאהוב, וקל להתחבר אליהן. הספר כתוב בצורה מאוד רגישה על נושא מאוד חשוב, ומראה לנו את ההבדלים בין בית ליברלי לבין בית מאוד שמרני ומיושן.
רוב הספר פשוט הייתי עם חיוך על הפנים, כי הוא היה פשוט מקסים.
לגביי הדברים שפחות אהבתי בו: היו הרבה נושאים בספר שנפתחו ולא נסגרו. לדוגמא עניין הנשף. מדברים על הנשף הזה לאורך כל הספר, ובסוף פשוט מדלגים עליו.
והיו עוד כמה וכמה קטעים בסגנון.
גם התרגום הרגיש מוזר לעיתים, לדוגמא-חדר מגורים במקום סלון, גם אם זה תיקני יותר זה פחות השתלב לי טוב עם האווירה הכללית של הספר.
היו חסרות לי גם ערות של המתרגמת, לדוגמא:שם המשפחה של סבסטיאן זה בראדר והייתה בדיחה סביב זה "האח סבסטיאן האח" למרות שזו מילה שאני מאמינה שכל מי שקורא את הספר הזה יודע, אבל אי אפשר להסתמך על זה וטוב היה אם הייתה כוכבית קטנה למטה עם הסבר. כמו גם שמות של להקות או אניברסיטאות שנכתבו באנגלית ולא הכרתי אותן והייתי צריכה לגגל כדי להבין שמדובר בלהקה.
דבר נוסף הוא משפט שנאמר בתחילת הספר "החיוך שלו הורס אותי" וכשהמשפט הזה צוטט בסוף זה היה "החיוך שלו גומר אותי" (בדקתי בספר באנגלית ושם זו אמורה להיות אותה מילה, ככה שזו לא טעות מכוונת להערכתי)
בסופו של דבר כן נהנתי, ודירגתי 4 כוכבים, פשוט חשבתי שכדאי לציין את שני הדברים האלו. שלא הרסו לי את חווית הקריאה אבל לדעתי שווה לשים לב אליהם.
אהבתי מאוד את הקאץ' הקטן בסוף למרות שהוא היה די צפוי, הוא בכל זאת מרח לי חיוך ענק על הפרצוף.
״אלוהים שראוי לאהבה הנצחית שלך הוא לא אחד כזה שישפוט אותך על מי שאתה אוהב בזמן שאתה עוד כאן״
אהבתי שטאנר בא עם ראש פתוח לגביי המורמנים למרות כל הדעות הקדומות שהיו לו, ואפילו השתתף בפעילות של הכנסייה ונהנה.
עשרות ציטוטים שסימנתי, עשרות רגעי צחוק, ועשרות פעמים שהתאהבתי יחד עם טאנר, צחקתי יחד עם אוטום וכאבתי עם סבסטיאן
ומהספר הזה אני אקח איתי ידע על זרם בנצרות שלא הכרתי, ״אני אוהבת אותך, אבל רק קצת״, את האהבה לג׳אנר הרומנטי שהיה אצלי ברשימה השחורה תקופה ארוכה, ספרות גאה שגיליתי שאני אוהבת, ואימוג׳י אחד של הר, שמסמל עולם ומלואו

» ביקורות נוספות של Are you ready kids?
» ביקורות נוספות על אוטובנוגרפיה