“הרומן "רוקסאנה"- או הגבירה בת המזל פורסם בשנת 1724, והיה לרומן האחרון של דניאל דפו ("רובינזון קרוזו").
"נולדתי, כפי שאמרו לי ידידי, בעיר פואטיה, באזור או במחוז פואטו שבצרפת, משם הובאתי לאנגליה על ידי הורי, שנמלטו בשל אמונתם הדתית בשנת 1683, כאשר הפרוטסנטים גורשו ברשעות מצרפת על ידי רודפיהם". (ע"מ 13). בנדוניה של 25,000 לירות היא נישאת לבעל מבשלת בירה. "והייתי אומללה – כרבות מבנות מיני הצעירות, בחרתי בו בשל מראהו הנאה וטוב מזגו (..) היה יצור חלש, בור ועם הארץ שראשו נבוב, ששום אישה לא היתה מאווה לה לעולם בן זוג".(ע"מ 16). בסוף הפרק הבעל מת ומשאיר את הגיבורה עם חמישה ילדים לטפל בהם. היא מלווה כסף, נותנת למשרתת שהפסיקה לשלם לה- לשלוח את הילדים לאימוץ בקהילה. "ועלי להודות שגם אני חושבת כך, אחרת יש בכוחה של זונה , אחרי שנטשה את בעלה וזנחה אותו, למנוע ממנו כל ימי חיינו את העונג וכן את הנוחות שבנוכחות אישה (..) ודברים דומים נכונים גם לגבייך,גברת". (ע"מ 49). ג'נטלמן חושק בגיבורה, עוזרתה איימי מעודדת אותה להפסיק להיות אלמנה בוכייה המסתגרת בבית-בעלה ולהתחתן פעם נוספת (למרות שהגיבורה נטולת הילדים רואה עצמה כיצואנית).
לאחר מות בעלה השני, היא מקבלת 15,000 פאונד. נסיך שומע שהיא התעשרה ומפתה אותה.
"וכך התברך הוד מעלתו בגישה הנוחה ביותר אלי, שהיתה עם זאת בלתי ניתנת לחשיפה, ורק לעיתים נדירות ביקרני פחות משניים או שלושה לילות רצופים(..) הפיץ בין משרתיו שהוא נוסע ל... (..)וכי לא ישוב בטרם יחלפו שבועיים. ובמשך כל השבועיים הוא שהה איתי, ולא יצא כלל את דלת הבית. מעולם לא בילתה אישה במעמדי שבועיים כה רצופי תענוגות. (ע"מ 83). היא והנסיך חיים בחטא, ללא נישואים בשל עברה של הגיבורה כאלמנה . "דומה שאני יכולה לומר עתה שחייתי ממש כמלכה, או אם תרצו שאודה שמצבי היה עדיין מצבה המגונה של זונה, הווה אומר:
כמובן, מלכת הזונות; שכן שום אישה לפני לא זכתה בהערכה רבה, או פונקה יותר על ידי אדם שמעמדו כה נעלה, בעוד מעמדה הוא של פילגש ותו לא. (פרק 99). אותו נסיך חוזר בתום שלוש השנים לפגוש את אשתו הנסיכה, בעוד שגיבורת הרומן מביאה לו בן ובת נוספים, ולאחר מסע ממושך באירופה הפילגש והנסיך נעלצים להיפרד. "עתה הייתי חופשיה לנסוע לכל חלקי העולם, ולעשות בכספי ככל העולה על רוחי. דבר ראשון שהייתי נחושה בדעתי לעשותו היה לצאת ישירות לאנגליה(..) בפריז חי סוחר הולנדי שמוניטין רב יצא לעושרו וליושרו, אבל לא היתה לי כל היכרות איתו, ולא ידעתי כיצד לפוגשו כדי שאגלה לו את מצבי. (..) הוא הופתע במקצת כאשר איימי הגיעה אליו ודיברה איתו על העברת סכום כסף בן 12,000 פיסטולים לאנגליה, וחל לחשוב שהיא באה בכוונה לרמותו; אבל כאשר למד כי איימי היא רק משרתת, וכי אני אבוא אליו בעצמי, השתנתה דעתו בן רגע". (ע"מ 131-130). העברת הכסף והגיבורה לאנגליה יעבור דרך מסע ימי מפרך לרוטרדם, כמעט טובעת הספינה בסערה ימית. היא מגיעה כאשר הסוחר ההולנדי מחלץ אותה. לראשונה היא פוגשת ג'נטלמן בעל מעמד שרוצה לעזור לה, נטול תאבה מינית כלפיה. הם חיים ברוטרדם, היא לא רוצה לשוב לפריז השנואה, שם ראו בה אלמנה עשירה, מגודרת באחוזה. מוקפת בגברים החושקים בה ונשים הסולדות ממנה (וגם סוחר יהודי שרוצה להלשין עליה לשלטונות).
"כל נכסי היו בטוחים עתה; אבל כספי היה מקור דאגתי באותה עת והתקשיתי להשקיעו כך שיבטיח לי ריבית שנתית. אבל לאחר זמן מה קניתי(..)משכנתא בטוחה שמחירה היה 14,000 פאונד והיא הניבה לי בכנסה שנתית של 1,800 פאונד וכן ריבית בת 700 פאונד" (ע"מ 187). היא מגיע לאנגליה, שוכרת וילה מפוארת בהארוויץ' (Harwich) , מזרח אנגליה, קרוב ללונדון. לוקחת מרכבה ומשרתת ונעזרת באיימי המשרתת המסורה.
"הג'נטלמן, מי שלא היה, את זאת לא גיליתי מעולם, הוביל אותי רק עם זרימת שאר הרוקדים, ואז שאל אותי האם ארצה לקפץ בריקוד פרוע, כנהוג בנשפי מסכות, או לרקוד ככול העולה על רוחי, לבדי. (..) בתום המחול מחאו הכול כפיים וכמעט הריעו; ואחד מן הגברים קרא בקול "רוקסאנה! רוקסאנה! ובעקבות אירוע טיפשי זה דבק בי מיד בחצר המלך השם ..., כאילו הוטבלתי בלידתי בשם... עלה בידי כמדומה באותו ערב להשביע את רצון הכול במידה עצומה, והנשף שערכתי, אבל בפרט לבושי, היו לשיחת העיר של אותו שבוע, והשם נישא בפי כול בחצר ובסביבתה; (..) עתה החלו הדברים להתנהל כראות עיני, וזכיתי בפופולריות רבה כאוות נפשי. הנשף נמשך (אף שהייתי מרוצה מהקהל) עד שהלילה נמאס עלי; הגברים עוטי המסכות הסתלקו בשעה שלוש בבוקר לערך, הג'נטלמנים האחרים ישבו לשולחן הקלפים; המוזיקה נמשכה, וגבירות אחדות עדיין רקדו בשש בבוקר.(ע"מ 201-200). בלבוש של "שפחה תורכית" כול האצולה האנגלית- מלכת אנגליה! אפילו הייתה בנשף הדמיוני שרקח דפו, בו "רוקסאנה" (מלכה בדרמה אוריינטלית) מזמינה את דלתה ושמנתה של האצולה האנגלית, לחגוג את שובה למולדת האנגלית. סיר רוברט קלייטון, אציל אנגלי ממליץ לה להאלם מעין הציבור. "קיצורו של דבר, היה לי עתה רכוש בשווי 35,000 פאונד, והיות שמצאתי דרכים לחיות בלי להשתמש בקרן או בריבית, חסכתי 2,000 פאונד לשנה(..) וכך נמשכו החיים. (ע"מ 209).
"רוקסאנה" בשובה למולדת שולחת את איימי לחפש את ילדיה הנותרים. היא מחליטה לצמצם את הוצאותיה, נפתרת מאחוזתה. גרה עצל קווקרית, הרחק מעין הציבור. ברומן על אישה ההופכת ליצואנית אין דרך להביט אחורה, היא נאלצת למחוק את עברה. היא תקנה את החליפה השמרנית של הקווקארית הנחלצת לעזרתה (קווייקרים, "אגודת ידידים", רודפת שלום וידידות שבנוסדה במאה ה-17 באנגליה). כך מי שהייתה "רוקסאנה" באמת תיהיה לגבירה "בת מזל" (לאחר שתינשא באושר ועושר לעת זקנה), אך תאלץ לתמוך בילדיה במסווה, ללא ידיעתם לאחר שאיתרה אותם.
"רוקסאנה- או הגבירה בת המזל" ,הייתה ליצירתו האחרונה של דניאל דפו (הוא מת בחובות אין סופים). סיפורה של רוקסאנה מספר בגילוי לב על אישה שירדה לתחתית ובראה עצמה מחדש. הרומן של דפו "לא רומן למשרתות", מראה אישה המערימה על השלטונות, על גברים, וצוחקת אחרונה.”
