ביקורת ספרותית על זכרונות ליום מחר מאת אורי קיסרי
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 26 בפברואר, 2023
ע"י אהוד בן פורת


את הספר הזה רכשתי דרך האינטרנט ואני מוכרח להודות כשפתחתי את הקופסא שנשלחה אליי וראיתי אותו לצד עוד כמה ספרים שהזמנתי התאכזבתי, הספר לא עבה במיוחד ובשונה ממה שחשבתי אינו מלווה בתמונות בכל עמודיו. צפיתי לספר בסגנון של "ארץ ציון ירושלים" של דן בן אמוץ ושלמה שבא. עם זאת נתתי לו צ'אנס ולשמחתי הופתעתי לטובה.

אתחיל בזה שהספר הוא סוג של בת קול של אחד מאבות העיתונות בארץ, שלפני שהוא מתחיל בדבריו מבקש לראות בספר הזה לא כאוטוביוגרפיה או ביוגרפיה אלא כרשמים מימים עברו שרבים ביקשו ממנו לעלות על הכתב. בויקיפדיה יש בערך של "עיתונות עברית" סקירה קצרה של ספרים שמביאים היסטוריה בתחום הזה ולצערי נפקד ממנה מקומו של הספר הנפלא הזה, טוב יעשה מי שיתקן את הטעות הזאת. מה גם שהספר הזה ראוי לדעתי להוצאה מחודשת אבל עד שזה יקרה אם בכלל תוכלו לקרוא קטעים מתוכו בפרוייקט בן-יהודה.

אורי קיסרי מרבה לספר על איתמר בן-אב"י וכמו כן על רבים וטובים שעשו איתו כברת דרך בעליות ומורדות, כי ברור שכמדברים על יחסים עם אנשים לא הכל יכול להיות על מיי מנוחות. העיתונות בימים ההם, קצת לפני הקמת המדינה ואחריה היתה שונה מהיום אבל בכל זאת אפשר להבין מהכתוב איך עושים עיתונות, וכשמדובר בשיעור מאחד כמו אורי קיסרי זאת זכות גדולה. קיסרי מספר על אחת השליחויות מיני רבות שהוא נשלח אליהן מאת בן-אב"י, והיא לראיין לא פחות ולא יותר מאשר את דרייפוס, הקצין היהודי שהיה על אי-השדים. אם הוא הסכים לראיון או לא ומה היו ההשלכות לכך.

מי שקורא את הספר יכול לחוש שהוא לומד להכיר את כל אחד מהשמות המוזכרים, כי הוא מספר עליהם בכנות ראויה לציון שלצערי לא מצאתי בספר אחר עד היום. קיסרי הוא מי שהקים את העיתון "העולם הזה" שנקרא בתחילת דרכו "9 בערב". בעקבות הקריאה בספר הזה מצאתי לשמחתי את הספר "בלי מורא בלי משוא פנים" של ניצה אראל. יאמר לזכותו של קיסרי שהוא הקפיד על המילים וכשם שמילות הפתיחה של הספר מיוחדות כך גם הסוף שלו. הוא נותן את ההרגשה של העברת שרביט ומזכיר את אורי אבנרי שהמשיך את דרכו בעיתון הזה. היה לי עצוב לסיים אותו ולזכור שהוא כבר אינו בין החיים אבל לפחות לאורך כל הספר הרגשתי שזכיתי בנוכחות של מישהו שהציג לי את עולם העיתונות ולמדתי ממנו רבות. יהי זכרו ברוך לעולם ועד !!!
20 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אהוד בן פורת (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
קרן ואירית, בזכותכן הגעתי ל-20 כוכבים בסקירה הזאת. אני מודה לכן !!!
אהוד בן פורת (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
תודה רבה, לאלעד ולאנוק !!!
אהוד בן פורת (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
חשוב לי להודות לכל אחד ואחת מכם וחלילה לא לקפח אף אחד באמירת תודה.
אז למי שעוד לא אמרתי תודה עד עכשיו או שמא שכחתי סליחה. אחרונים חביבים
לפי שעה - תמי, עדן, ארסמוס ופאלפ.
בת-יה (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
התמונות היו כמו שכתבת - דומות לתמונות ב'לאישה'. אבל היו המון רמיזות בוטות.
קשה להסביר את זה היום, כי זה היה ברוח התקופה.
המצחיק הוא שבאותה רוח תקופה חשבו אז גם שילדים לא מבינים כלום. אבל הבנו, טוב מאוד.
בשנות ה - 70 כבר לא התרגשו גם מהעיתון הזה.
ואכן אני זוכרת את תקופתו של אבנרי, אבל הבנתי שכך היה גם קודם.

אהוד בן פורת (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
תודה בת-יה, על התגובה שלך. אני מניח שבזמנו השמיצו את "העולם הזה" בעיקר בגלל הסקופים
שהיו בו, היום, בעידן של הפייסבוק נראה לי שזה היה מתקבל יותר. עד היום אפשר למצוא
במקומות מסויימים את הגליונות הישנים של העיתון, וכפי שכתבתי באחת התגובות הקודמות שלי
יש אפילו ארכיון באינטרנט. על הפורנוגרפיה שנמכרה כחלק מהעיתון לא ידוע לי אבל אני מניח
שזה מה שהיה מקובל בזמנו, עובדה כשהוציאו מאוחר יותר את עיתוני "לאישה" זה הפך לאופנתי
יותר אלא אם את מתכוונת רחמנא ליצלן למשהו בוטה יותר, ושוב לצערי אין לי שמץ אבל שוב אם
לחזור לענייננו נראה לי שזה היה כבר בתקופתו של אורי אבנרי.
בת-יה (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אם כבר 'העולם הזה' אז: בשנות ה- 50, בילדותי, אף משפחה שנחשבה ל'טובה' לא הכניסה את העיתון הזה הביתה. בבתי הקפה, לעומת זה, העיתונים האלה היו בשפע. על השולחנות, על הכיסאות, ואפילו על הריצפה. היו בתי קפה ששמרו בהם גיליונות של שנים. לא ממש ברור לי למה.
העיתונים גם התגלגלו בכיף בתחנות מוניות ותחנות אוטובוסים. מהמרחק של היום העיתון הזה נחשב אז כסוג של פונוגרפיה, ובעיקר נחשב לעיתון לא אמין.

מוסיפה שעכשיו ראיתי את התודה. אז תודה גם לך על תשומת הלב.
אהוד בן פורת (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
בת-יה, אני מודה לך !!!
אהוד בן פורת (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
תודה רבה למירה מצמרת החתולים שנמצאת באתר,
וגם לך קיבוצינק, התמונה שלך מזכירה לי נשכחות.
היא ככל הנראה נלקחה מהתקופה שבה עוד היו משחקים
בגני הילדים בטלפון עם חוגה. מעניין מה יש היום במקום.
אהוד בן פורת (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
תודה רבה ליעל, לזאבי, אני שמח שהסקירה מצאה חן בעיניך
ובנצי, הספר אומנם נחשב לנדיר אבל אני מאחל לך בהצלחה.
שווה להשקיע מאמץ ולחפש אותו !!!
זאבי קציר (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
סקירה יפה, תודה לך.
בנצי גורן (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
תודה אב"פ, אשתדל לשים עליו יד.
אהוד בן פורת (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אני מודה לך, לי יניני !!! וכמובן גם לך ראובן !!!
אני מבקש להזכיר לכם שזה תמיד נחמד לקבל כוכב
(לדעת שאהבתם את חוות הדעת על הספר) אבל נחמד עוד יותר מזה
לזכות לאיזו תגובה. אם כבר הזכרתי את העיתון "העולם הזה" אז במקרה
שאולי לא ידעתם, עלה לאינטרנט ארכיון של (כמעט) כל הגליונות של העיתון שיצאו לאור.
אהוד בן פורת (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
תודה רבה, מורי !!!
כמו כן אני מודה גם לכרמלה וסנטו !!!





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ