מה מבין סופר, ואולי כל גבר, ברגשות של אישה שעברה אונס והתעללות, לילה אחד, בחדר בבית מלון? ובכן, בהתייחס לספר הזה: כלום. נדמה שהסופר צפה בסרט אפל (פילם נואר) אי שם בתחילת המאה הקודמת, והחליט להעלות על הכתב את הסרט הזה. ככה אנחנו מקבלים הרבה מאוד תיאורים על השפעה של כדורי הרגעה ורצון לישון, תיאור של אמצעי הגנה על הבית, קצת מחשבות שחוזרות על עצמן, והסבר של רגשות ללא הרגשות עצמן.
מאמצע הספר נוסף קצת אקשן לתיאורים המשעממים האלה, אלא שגם תיאורים אלה כאילו נלקחו מסרטים כמו: 'פסיכו' 'חלון אחורי' 'פונדק ג'מיקה' ועוד. ובמילים אחרות, היצקוק עשה את זה טוב יותר.
יכול להיות שזו רק אני, שקראתי ספרי מתח רבים - הרבה יותר טובים, וגם צפיתי בהמון סרטים, כך שיכולתי ממש למקם כל סצנה בסרט מסויים. ובכל זאת, מי שמחפש תיאור אמין על מה שעוברת אישה, כל אישה, אחרי תקיפה, רצוי שיחפש ספרים אחרים, וגם ספרים על חקירות של המשטרה יש טובים בהרבה.











![מרטין עדן [מהדורת 2012 - תרגום חדש]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers96/963208.jpg)

![למי צלצלו הפעמונים [מהדורת 2006]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers0/2125.jpg)




