ביקורת ספרותית על רומן קיץ מאת אמילי הנרי

---

בכל פעם שאני מנסה לכתוב ביקורת אני מרגישה בתוך הראש שלי סופת טורנדו של מילים. אני צריכה לתפוס אותן ולשים אותן בצורה הגיונית על הדף. היום אני מרגישה שאני מביטה על הסופה במשקפיי תלת מימד. זה ממש קרוב, אבל זה לא באמת שם.

קצת קשה לי לנסח מה אני חושבת על הספר הזה. לפעמים אני נתקלת בסיפורים שאין מה לומר עליהם. לא מפני שהם רעים. גם לא מפני שהם טובים. אולי הם פשוט לא משאירים רושם. אני צריכה להחליט האם הספר הזה נכנס מתחת לקטגוריה הזאת.

ג'נוארי כותבת ספרים רומנטיים. גאס מתמחה בספרות יפה וקודרת. במשך הקיץ הם גרים בשכנות אחד לצד השנייה, ומאתגרים זה את זו לכתוב ספר שונה ממה שהם רגילים לכתוב - על ג'נוארי לכתוב ספרות יפה ועל גאס לכתוב ספרות רומנטית. יחד הם יוצאים למסע בו הם מחפשים השראה לספרים החדשים שלהם. ובדרך, ממש במקרה, הם מתקרבים עוד ועוד.

הרעיון הכללי של הסיפור מרענן וכיפי. זה נחמד סוף סוף לקרוא על אנשים שדומים אחד לשני בהרבה דברים יחד עם המאפיינים השונים שלהם. אני חיבבתי במיוחד את הדמות של הבחור. גאס הוא דמות אנושית ומשכנעת, המניעים שלו היו ברורים והרגשתי שאני רוצה בטובתו. הרומנטיקה לא הייתה דביקה אלא נעימה וקלילה, ואפילו השאירה טעם של עוד.

יחד עם זאת היו דברים קטנים שקצת פגמו בחווית הקריאה שלי. לפי דעתי הייתה חזרתיות מיותרת ומייגעת בכל מה שנוגע לפצע המשפחתי של ג'נוארי ולדרך שהיא חווה את הכאב. בנוסף, הסופרת בוחרת להשתמש בקלישאות בנקודות קריטיות. לקראת סוף הספר הרגשתי שאני צופה בסיטקום משנות ה 2000 המוקדמות.

אם עוצמים עיניים ומתעלמים ממה שציינתי בסוף [למרות שזה בסדר גמור אם אתם לא רוצים להתעלם מכך ואתם גם אוהבים את זה], זה ספר נחמד וקליל, אחד כזה שכיף להעביר איתו את הזמן בין ספרים כבדים או סתם כי רוצים משהו שמעלה חיוך על הפנים.

אני חושבת שאחרי הכל כן הצלחתי לכתוב קצת מה אני חושבת על הספר. גם אם לא בצורה מושלמת. אולי בעתיד אהיה יותר החלטית לגביו ואערוך את הביקורת.

מומלץ.

» ביקורות נוספות של עדן
» ביקורות נוספות על רומן קיץ