ביקורת ספרותית על הפונקציה השביעית של השפה מאת לורן בינה
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 31 בדצמבר, 2022
ע"י אלון דה אלפרט


****




ב"הפונקציה השביעית של השפה" יש את כל המרכיבים של ספר נפלא, גאוני, פורץ דרך אפילו. הוא ידעני ומותח וחכם, תזזיתי ואניגמטי, יש בו אלימות מדודה, תככים, היסטוריה, סקס, פוליטיקה, אירוניה, תרבות, מה שתרצו, והוא גם כתוב טוב. ספרו הקודם של המחבר לורן בינה העיף לי את הראש לפני כמה שנים, וכמוהו גם הספר הזה מבוסס בחלקו על אירועים אמיתיים ואנשים מפורסמים. יותר מכך, הרעיון שעומד בבסיסו מאוד מעניין - חוקר תרבות צרפתי ידוע (רולאן בארת) נדרס בפריז ע"י משאית לאחר פגישה עם מי שעתיד להיות ראש ממשלת צרפת, פרנסואה מיטראן. לכאורה, תאונת דרכים מקרית, אבל ככל שהדברים נחקרים, מתברר שבארת נשא עליו מסמך בעל חשיבות חסרת תקדים, שבו מפורט רעיון בשם "הפונקציה השביעית של השפה", תיאוריה סמיוטית/בלשנית שלמי ששולט בה יש את היכולת לתמרן ולשכנע כל אדם, בכל זמן, לעשות כל דבר, רק בעזרת שפה. מילים. הגביע הקדוש של כל פוליטיקאי באשר הוא.

אבל מה לעשות, ומכל המרכיבים הנפלאים האלה גם לורן בינה הסופר-מוכשר הרכיב כזאת טרללת, שעד כמה שהיא מרתקת, היא כמעט בלתי קריאה. חודשיים שאני מנסה לצלוח את הספר הזה, ומרוב ניים-דרופינג ואינטלקטואליזם דה-לה-שמאטע, המקסימום שאני מצליח לקרוא רצוף זה שניים שלושה עמודים, ותובנות - אין. אף פעם לא הייתי אינטלקטואל גדול (או קטן) - ושיחות פילוסופיות מדי מעוררות בי הן חרדה והן שיעמום. סובייקט, אובייקט, איזמים... אין לי עצבים לכל אלה. נדמה לי שאני לא היחיד שמאס בהם, ואין להם קיום בעולם האמיתי, מחוץ לכתלים העבים של הממסד האקדמי. למי נשאר כוח להתווכח בלהט על אידיאולוגיות, בייחוד כשבעשורים האחרונים, באדיבותו של הפוסט מודרניזם הכול התמוסס לשלולית צבעונית של הכול עם הכול? שמרנות, ליברליזם, קומוניזם, פשיזם, אפילו הגוד-אולד ימין ושמאל כבר לא מה שהיו פעם והפכו לסימבול, לפלקט חלול וריק מתוכן, למילים. מישל פוקו, ברנאר אנרי לוי, לאקאן, רולאן בארת, אומברטו אקו... בתוך סבך העלילה שמתוארת בספר הם אולי שירת הברבור של האינטלקטואליזם הצרפתי והעולמי, שפרח בעיקר במאה ה-20. היום, נדמה לי שמה שנשאר הם תגרות זום-בכאילו של תומכי ג'ורדן פיטרסון או סלבוי ז'יז'ק. מעבר לזה, לא יחלפו הרבה שנים והבינה המלאכותית כבר תעשה עבורנו, לא רק את הפונקציה אלא גם את החשיבה עצמה.

מאכזב.

****

31 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
יוֹסֵף (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
ביקורת טובה על הספר, ולא רק עליו...
אלון דה אלפרט (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
אילו זה היה רק זה, מילא, אבל הספר הזה היה יכול להיות מדהים. והוא לא
אלון דה אלפרט (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
הכי מעצבן :-)
אנקה (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
ניים דרופינג זה הכי משעמם ומעצבן. לא מזמן קראתי ספר כזה.
נצחיה (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
איזה יופי שאתם עושים לי את העבודה, ומייתרים את קריאת הספר הזה
ראובן (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
סקירה מרתקת
yaelhar (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
מסכימה איתך.
מורי (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
צודק עד כאב. איזה ספר מאכזב.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ