ביקורת ספרותית על התיקון של רוז גולד מאת סטפני רובל
ספר טוב

---

#
קוראים לזה "מינכאוזן באמצעות שליח". זה הוכר כהפרעה נפשית בסוף המאה העשרים. באופן כללי מדובר בגרימת נזק לחסר-אונים על ידי מי שאמור לדאוג לו. לגרום לו לחלות ולהשיג לעצמו רווח. כמו תשומת-לב מצד הצוות הרפואי, שבחים על הטיפול המסור בקורבן. הקורבן הוא תמיד חסר-ישע, בדרך כלל ילד או זקן המטופל על ידי מי שלוקה בהפרעה. הקורבן יכול לסבול מנזקים בלתי הפיכים, עד מוות ואין לו יכולת לעצור את מה שקורה לו.

הספר נפתח בשחרור אשה מהכלא – בו היא ריצתה עונש של חמש שנים על התעללות בביתה, לה היא גרמה נזקים בריאותיים ובדידות חברתית. הוא מתאר את דמויות האם והבת שהיתה כבר בת 18 כשאמה נכלאה. רובל מצליחה לאפיין מצויין דמויות של אנשים מופרעים קשות, בלי ליפול למלכודת הרחמנות שנראית מתבקשת במקרים האלה. יחד עם הדמויות רובל מצליחה לתאר נפלא התנהגות של אנשים בעיירה נידחת, בה כולם מכירים את כולם. הם להקה צדקנית, שקל יחסית לשסות אותם במי שהתנהג לא לפי הכללים, אבל אם השכן שלהם מכה את ילדיו עד זוב דם, אף אחד לא "יתערב" בענייניו הפרטיים של המכה.

ספר ביכורים מרתק, מותח מאד למרות שאינו ספר מתח, חלקים ממנו מציאותיים ויכלו לקרות, ואף קרו, במקרים לא מעטים. הביקורת של dina כיוונה אותי אל הספר הזה (תודה!). כקורא אתה בטוח שאתה בצד הנכון, ושהיית עושה את הדבר הנכון לו הועמדת בניסיון. ובכן, הקורא, אתה כנראה טועה.


1/2

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על התיקון של רוז גולד