ביקורת ספרותית על התיאטרון וכפילו מאת אנטונן ארטו
ספר טוב

---

סיכום משנתו של השחקן הפילוסוף והמחזאי אנטונן ארטו מתחיל בסיפור אמיתי על עיירה איטלקית בתקופת המגיפה השחורה באירופה. ראש העיירה חלם על משכבו שלמחרת תבוא ספינה ותעגון לחוף העיירה המנומנמת ותביא אליה את המגיפה השחורה שלה אין תרופה. כתוצאה מכך הוא מתעורר בבוקר ומצווה לעצור כל ספינה המתכוונת לעגון בנמל ואף לירות בה בתותח במקרה של אי ציות. ואכן ביום שלמחרת הוטבעה לחוף העיירה ספינה קטנה שהתברר שהייתה עליה המגיפה. העירייה ניצלה אודות לשרירות ליבו של מנהיגה שבטח בהרהורי ליבו. מהסיפור הזה ארטו מלמד אותנו, שאין להתבייש לפעול לפי הזיות ליבנו.. הספר ממשיך לגולל את משנתו הדידקטית של ארטו לפיה קהל שבא להצגת תיאטרון עלול להינזק. וזהו קרב עקוב מדם על האמת, בין השחקנים לבין הקהל. במילים אחרות, כמו ברולטת הימורים אתה עלול לצאת מורווח או מופסד מהמופע.
חבל שארטו לא בחיים. בהחלט הייתי רוצה להיות חבר שלו...

» ביקורות נוספות של יהונתן מויזה
» ביקורות נוספות על התיאטרון וכפילו