ביקורת ספרותית על עוזב הולך מאת עדו חפץ
ספר מעולה

---

בכתיבה בוגרת ובשפה עמוקה ורגישה הכל כך מתאימה למיטיבי קריאה כותב עידו חפץ את ספרו הראשון : עוזב הולך שלא מרמז בשום רמז על היותו ספר ביכורים .
הספר בנוי מ2 נובלות העוסקות ביחסים כואבים ולא ממומשים בין אב לבן .
על הכמיהה העזה לקשר על הכאב ובעיקר הדגש על האכזבה .
הסיפור הראשון הוא סיפור ארצישראלי , העלילה מרתקת מסקרנת וקולחת , עמוקה רגישה ויחד עם זאת בכתיבתו חושף טפח ומכסה טפחיים , מה שנקרא רב הנסתר על הגלוי מה שהביא אותי כקוראת להיכנס לנפש הדמויות פעם לדמות האב כהיותי הורה ופעם לדמות הבן לחשוב עמוק ולהבין מה בנבכי ליבם , ברגש של אמפטיה והמון צורך לחבק את כל אחד מהם בתורו .
הסיפור השני עצוב אף הוא , הכתיבה איטית מעין סיפור של חלום ודמיון המשמשים בערבוביה ,
יש בו המון סקרנות ומציצנות במערכת יחסים נוספת ואחרת של אב לבן .
ממליצה מאוד על ספר משובח למיטיבי קריאה , ספר מעולה הכתוב נפלא שחושבת שאם אכתוב לכם את תקצירי הנובלות אמעיט חלילה בערכו ואהרוס את חווית הקריאה המופלאה משובחת כפי שהיתה לי זאת שתהיה לכם אם תקראו אותו .

» ביקורות נוספות של אסתו'ש
» ביקורות נוספות על עוזב הולך