ביקורת ספרותית על אהבה יד ראשונה מאת מירה מגן
ספר טוב

---

ספר חדש של מירה מגן!
אני חייבת להשיג אותו!
בהקדם!


ככה חשבתי ברגע הראשון כשראיתי שיצא ספר חדש של מירה מגן.
אני יודעת בדיוק למה לצפות:
מעט עלילה ודמויות לא הכי משכנעות מצד אחד אבל כתיבה יפהפיה ודמויות נוגעות ללב מצד שני.
ספר צובט אבל לא לוחץ בכוח על בלוטות הרגש, לא מנסה לסחוט דמעות.
היופי איכשהו תמיד מנצח את הכאב.
אבל הזמן עבר, הספר לא התגלגל לידי, ופתאום התחלתי לתהות עד כמה דחוף לי להשיג אותו, בעצם, ואם לא קראתי כבר את אותו הדבר במגוון גירסאות בכל הספרים האחרונים של מירה מגן.
בסוף הוא הגיע לספריה, אז קראתי.
כצפוי: הכתיבה יפהפיה, העלילה קלושה, הדמויות… ובכן. הדמויות.
הספר מורכב מפרקים שמסופרים בקולות שונים (לכאורה) של קבוצת אנשים שחיים באותו הבניין. סופרת בשם יולה מגיעה לגור בדירה בבניין לתקופה קצרה כדי להתרכז בכתיבה ונחשפת למגוון האנושי שיש לבניין להציע. אנחנו נחשפים לדמויות השונות גם דרך עיניה של יולה וגם, לכאורה, דרך קולן שלהן בפרקים השונים בהם הן מדברות.
למה לכאורה? כי יולה עצמה רומזת על האופן בו היא מקבלת השראה מאירועים ואנשים סביבה ומכניסה אותם לספריה. וקולן של הדמויות אכן נשמע לעיתים כאילו הוא לא בוקע מפיהן שלהן אלא מפיה של סופרת שמדמיינת לעצמה את סיפור החיים וקולן של הדמויות שהיא פוגשת. זה אולי משחק ספרותי מתוחכם אבל גם קצת… מייגע. ולא משכנע.
דמותה של האם החד הורית, העוסקת בזנות בסתר כדי לפרנס את בנה… סטריאוטיפית משהו, כך גם הבן שלה, הילד השמן והדחוי חברתית.
ולמה חלק מהדמויות אובססיביות כל כך לדמותה של הסופרת, למה הן עוסקות בה ובמה היא חושבת עליהן כל כך הרבה? זה לא נראה מציאותי.
ואם הן לא עסוקות בה, הן עסוקות בסמדר, אחת השכנות שהופיעה בתפקיד משני בספר הקודם של מירה מגן, מיכאלה.
בבניין אחד כל כך הרבה אנשים מפתחים אובססיה פתאומית לשכנותיהן הזרות…
מה שמים להם שם במים?
האם כל גלריית הדמויות נחוצה להנעת הספר? הרגשתי שאפשר היה להוריד פרק או שניים בקלות ולא הייתי שמה לב.

האם זאת אני, שפיתחתי עייפות עוד בטרם התחלתי לקרוא? או שמא הספר? האם מירה מגן עצמה, כמו יולה גיבורת הספר, התעייפה מהכתיבה, מהסימבוליות, מהענקת המשמעות הספרותית לכל מחזה ומחווה?
ומי משתיהן היא המצהירה על פרישתה ממלאכת הכתיבה מכאן והלאה?
למרות האכזבה החלקית מהספר, אני מקווה שזאת רק יולה ולא מירה מגן.

» ביקורות נוספות של רויטל ק.
» ביקורות נוספות על אהבה יד ראשונה