ביקורת ספרותית על ללכת למקום אחר מאת רחל גץ סלומון
ספר מעולה

---

בבגרות נפשית ובכתיבה אותנטית מתובלת מפולפלת וציורית כיאה לראש המחלקה לאופנה במרכז האקדמי ויצו חיפה ומרצה לעיצוב בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון כותבת רחל גץ סלומון את ספרה הראשון .
בספר זה היא מעלה מודעות של מאורעות השואה בתוניס , סיפורים חשובים שאמורים להישמע לספר ולהעביר אותם בהדגשה שהשואה לא פסחה על צפון יהודי אפריקה ,שאני אישית לא הכרתי או ידעתי והודות לספרה הנוגע ולכתיבתה המתבלת בפיקנטיות מילים ומילות סלנג בצרפתית מעט ערבית והמון רגש של מילים שהזכירו לי את בית אבא שלי המרוקאי שדיבר שפות אלה .
יחד עם זאת מאכלים תוניסיים אותנטיים שבראשם הקוסקוס המתואר במושלמות שלו כחול הים זאת בתוספת לזיקה הנפלאה למסורת היהודית כמו סדר ברכות ראש השנה שהרחיבו את ליבי וגרמו לי לנוסטלגיה ולגעגועים לסבתי ז"ל .
לרקע סיפורי שואת תוניס היא מספרת את סיפורה המכמיר לב של איבון שנגע מאוד לליבי .
איבון נולדה למשפחה מבוססת בתוניס ונחשבה ליפיפיית המשפחה עד כדי כך שקראו לה "לבנה" כי היתה בהירת עור ובהירת שיער.
שש שנים של חיזורים והופעה של נינו בבית הוריה עד שנענתה ונישאה לו ונכנעת לרצון משפחתה .
איבון חיה את חייה דרך חיי בעלה .כך גם הספר נפתח : תיאור בוקר שגרתי בחייה כשמעירה אותו רוחצת ומלבישה אותו ,מגלחת אותו ואפילו מאכילה אותו וכך גם כשחוזר מהעבודה חולצת את נעליו ומשכיבה אותו לישון בחיים מונוטונים כשהיא מוצגת כממורמרת אך לא לגמרי כנועה .
הם עוברים מתוניס לארץ ישראל כי זהו רצונו אך פחות רצונה וברגע זה נשבר ליבה .
היא חיה חיי הדחקה וסבל על המעבר אך יחד עם זאת מקבלת , בדמיון למנהיגי אותה תקופה כאישה מלאת כבוד לבעלה , בה היה קשה לאישה לדבר על רצון חופשי ואישי .
ספר מקסים , מלא באותנטיות ,שפה רהוטה , תיאורים מצויינים , ואין רמז אחד להיותו ספר ביכורים עונג צרוף מושלם .

» ביקורות נוספות של אסתו'ש
» ביקורות נוספות על ללכת למקום אחר