ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שני, 10 באוקטובר, 2022
ע"י זה שאין לנקוב בשמו
ע"י זה שאין לנקוב בשמו
אמאל'ה, איזה ספר שווה אתה!
אמאל'ה, איזה ספר יפה אתה!
אבאל'ה, בא לי להתחתן אתך!
***
הספר הזה הוא כל מה שציפיתי אחרי שסיימתי את קודמו 'בנוי לקשר': קליל, כיפי, חד, שנון. ספר שההנאה בו מובטחת, אם קראת ונהנית מהספר הראשון.
אבל הוא לא רק קליל, כיפי, חד ושנון - לא, יש כאן גם 2 דמויות ראשיות מקסימות, ופשוט שמחתי לפגוש אותן שוב, לעקוב אחר עלילות חייהן ואחר הזוגיות העמוקה של אותן דמויות, כי החיים של אוליבר ולוק יחדיו הרי לא נעצרו בסיומו של הספר הראשון. בנוסף, יש כאן התעסקות בשאלות סביב יחסים בתוך המשפחה גם כשלא תמיד הכל עובר מושלם וחלק בין בני המשפחה (יחסים בין אבות ובנים הם מוטיב בולט בספר הזה), על החתונה ומשמעותה החברתית, התרבותית והסמלית (חתונה הטרו נורמטיבית אל מול חתונה גאה, נישואים אזרחיים אל מול נישואים עם כומר, אימאם או רב, התווית של להיות "נשואים" ומה זה בכלל אומר מבחינה סמלית וכ'ו) ובכלל כל הטירוף וההתעסקות הלוגיסטית המוגזמת באירוע החתונה בחברה המודרנית שבה אנו חיים, וגם על הצורות והדרכים השונות בלהגדיר את מי שאתה בתוך הקהילה שאליה אתה משתייך (כלומר, איזה סוג בדיוק של הומו אתה?) .
בגדול, הספר עוקב אחר לוק ואוליבר, שרואים שכולם מסביבם בוחרים להתחתן, ואז גם הם מחליטים שהגיע הזמן לעלות הילוך. הספר מתאר את המשך מערכת היחסים מלאת התהפוכות של לוק ואוליבר (מערכת יחסים שמזכירה מערכות יחסים רבות, כולל זו שלי. כלומר: ריבים - התנצלויות וסליחות - השלמה - צחוקים קלילים ומשוחררים המסמלים חזרה לשגרה רגועה וללא ריבים, ואז חוזר חלילה...) ואת הדיאלוגים שיש ביניהם, תוך כדי התארחויות בחתונות של אחרים ובמקביל גם הכנות לחתונה שלהם עצמם, כשבדרך גם קורים כמה דברים בלתי צפויים אשר שמים את הזוגיות שלהם, את החתונה שלהם ואת החיים שלהם בכלל, במבחן.
עד כמה אנחנו באמת מסוגלים להסתכל עמוק בתוכנו ולהחליט את ההחלטות שהכי טובות עבורנו? מתי זה בסדר להפסיק להתנצל על מי שאתה ולא לשים זין על מה שאחרים אומרים ומכתיבים לך לעשות? אלה חלק נוסף מהשאלות שאלכסיס הול מעלה בספרו, בנוסף לאלו שמניתי בפסקה הראשונה. אחד המסרים העיקריים שעולה ממנו, הוא שיש מקרים שבהם לומר למישהו "לך תזדיין" הוא הדבר הנכון לעשות.
האם לוק ואוליבר יתחתנו בסופו של דבר? אם כן, איך תיראה חתונתם? האם בספר השלישי, "בנוי לפונדקאות", אוליבר ולוק באמת יהיו מוכנים ובנויים לגדל ילד? האם בספר הרביעי, "בנוי לגירושים" (כי גם זה קורה לפעמים, והדבר אינו פוסח גם על זוגות גאים), אוליבר ולוק יצליחו לשרוד את המשברים בקשר ולחזור להיות הזוג המאוהב מהספרים הראשונים בסדרה? והאם הספר החמישי, "בנוי להלוויה", יהיה הספר האחרון בסדרה, או שלוק ואוליבר יחזרו מן המתים לקאמבק מרגש בספר השישי, "בנוי ללהיות זומבי"?
ובכן, תצטרכו להמתין.
אבל עד אז, למה שלא תהנו ממה שיש?
קריאה נעימה ומהנה שתהיה לכם!
*** את הביקורת הזו אני מקדיש לסקאוט, שקנתה לי אותו לכבוד יום האהבה. תודה רבה! רומנטי מאוד מצידך לקנות לי ספר שהמילה 'חתונה' מופיעה בו, שהרי מה יותר מתאים מאשר להביא ספר שכזה לכבוד יום האהבה?
אני אוהב אותך. ותמיד אוהב אותך. ואין מה לעשות, זוגיות לפעמים היא דבר כל כך מסובך, מנעד שלם של רגשות, שליליים וחיוביים כאחד, ולכן כל כך התחברתי לספר הזה, מעבר לכיפיות ולפאניות שלו.
25 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני שנתיים ו-10 חודשים)
חבל, מורי. אבל שיעשעתם אותי בתגובות :)
|
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-10 חודשים)
נטשתי. בלתי אפשרי.
|
|
|
סייג'
(לפני שנתיים ו-10 חודשים)
טוב, אני מעודדת אותך בכל זאת לקרוא עד סוף הפרק השלישי.
נראה לי ששלושה פרקים זה בהחלט מספיק כדי לדעת אם יש לספר תקווה או לא. |
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-10 חודשים)
צודקת. אז עד עמוד 12.
|
|
|
סייג'
(לפני שנתיים ו-10 חודשים)
מורי!
אתה לא רציני!! ומה אם הספר מתחיל בעמוד 7? |
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-10 חודשים)
יש לי שיטה. לקרוא עד עמוד 15.
|
|
|
סייג'
(לפני שנתיים ו-10 חודשים)
מורי, אין לך איזה שיטה לזה?
כמו לקרוא עד עמ' 80 ואז אם אתה לא מתחבר לוותר? אם זה ממש נורא, אז אולי רק שלושה פרקים. |
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-10 חודשים)
התחלתי שוב לקרוא וזה ממש נורא.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני שנתיים ו-10 חודשים)
מורי - זו לא חוכמה. אני מבין למה חשבת שהקטע בהתחלה עם המסיבה של הכובע בצורת פות זו דחקה אחת יותר מדי. בהמשך זה מתמתן ופחות הזוי.
|
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-10 חודשים)
קראתי כמה עמודים וזה היה מיותר.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני שנתיים ו-10 חודשים)
אה, אוקיי. אז אם ככה, זה כבר עניין של טעם. עד לאיזה עמוד הגעת בערך?
|
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-10 חודשים)
מה זה לקרוא ברפרוף? התחלתי לקרוא ממש כמו הקודם וההומור החוזר על עצמו היה מוגזם.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני שנתיים ו-10 חודשים)
מסמר - תודה רבה, שמח שנהנית! אבל, אם הסקירה בנויה לתלפיות, אתה רומז לכך שהיא שכונה אחת גדולה? :-)
מורי - תן לי לנחש, קראת אותו בריפרוף בחנות? הוא ברמה זהה לשני, תקרא עוד ותגלה ספר שכיף לקרוא. פרפר צהוב - אינני בקיא מספיק במשפחות להט"ביות ובמה שקורה בתוכן עם כל הסלבס, כך שאין לי איך להגיב לך. אבל תודה על תרומתך לדיון! אנקה - תודה :) סקאוט - תודה רבה, ואין בעד מה! את צודקת לגבי הסלבס, גם אני הבחנתי בכך. |
|
|
סקאוט
(לפני שנתיים ו-10 חודשים)
|
|
|
סקאוט
(לפני שנתיים ו-10 חודשים)
|
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-10 חודשים)
פרפר, זה מראה כמה הסלבים מעריכים עד מאוד את מוסד החתונה. אל תזלזל.
|
|
|
אנקה
(לפני שנתיים ו-10 חודשים)
סקירה חמודה.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני שנתיים ו-10 חודשים)
הכי מוזר לראות זוגות להט"בים שההורה הלא ביולוגי נלחם לקבל הורות על הילדים אבל אז מחליט להתגרש מבן הזוג ולא לקחת שום אחריות על הילד, כאילו הילד הוא סחורה פגומה שניתן להחזיר לחנות.
הלו, נישואין זה עניין רציני!
...מלבד אצל אליזבט טיילור, לנה טרנר, ג'רי לי לואיס, טוני קרטיס ועוד כמה סלבריטאים, שמאוד העריכו את מוסד הנישואין עד שהחליטו לחוות אותו שוב ושוב. |
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-10 חודשים)
את הראשון אהבתי. בשני, כשהתחלתי לקרוא, נקלעתי לתחושה של דחקה אחת יותר מדי.
הביקוש בחנות, אגב, אפס לגמרי.
|
|
|
מסמר עקרב
(לפני שנתיים ו-10 חודשים)
סקירה בנויה לתלפיות.
העלית חיוך רחב על פניי עם סדרת ההמשכים שהמצאת. |
25 הקוראים שאהבו את הביקורת
