ביקורות ספרים על הספר איך מתים

אחרי שקראתי את "איך מתחתנים", מטבע הדברים המשכתי ל"איך מתים", ובזמן שאהבתי משמעותית יותר את הספר הראשון, גם זה לא רע בכלל. רוב מה שכתבתי על הספר הקודם נכון גם כאן: שם אלו היו ארבעה סיפורים שעסקו ב4 מעמדות שונים, כאן מצטרף לבדיוק אותם ארבעה מעמדות (אצולה, בורגנות גבוהה, בורגנות זעירה ועניים, למי ששכח.) גם מעמד הכפריים. כמו שב"איך מתחתנים" הפואנטה הייתה שככל שהמעמד החברתי יותר גבוה, כך הנישואין יותר מחושבים כלכלית – חברתית ופחות פרסונלית, כאן הפואנטה היא שככל שהמעמד החברתי יותר גבוה, כך המוות פחות מעורר רגשית ופחות אכפת לקרובים ממותו של המנוח, כי הכסף ה... המשך לקרוא

roeilamar

ספרות זולא ביקורת 1 מתוך 2. שני ספרונים של אמיל זולא קניתי בזמן שחיכיתי שיגררו לי את האוטו. בכל זאת, צריך להעביר ארבע שעות של המתנה. כמה ימים לפני זה הוא כבר נשמע מקרטע עד שבוקר אחד הוא החליט להתפגר במרכז תל אביב. ממש כאילו יד מכוונת מעורבת בזה, נעצרנו כמה עשרות מטרים מחנות ספרים. טוב, לא יד מכוונת ולא נעליים. אין דבר סביר יותר מחנות ספרים במרחק הליכה במרכז תל אביב. לאחר מאה שנים של בדידות ומנת יתר של פנטזיה, גורלות וצירופי מקרים - סוף סוף הרגליים על הקרקע. אישית, יש לי חולשה לספרים שהעלילה בהם מתרחשת בטרקלינים לאור עששיות כשבחוץ חנויות של בעלי מלאכה ו... המשך לקרוא

Ranran

המוות בהבדליו בין מעמדות מהעשירים לעניים. החל מגילוי המחלה דרך הגסיסה, מות בן המשפחה, וההכנות לקבורה והקבורה עצמה. ודרך זה ניתן לראות גם את ההבדלים נוספים כלליים בין המעמדות. נחמד. ... המשך לקרוא

מעגל קרבז

לפני אי אילו חודשים אבא של עוזי נפטר. הלכנו להלוויה. במקום ההתכנסות בבית העלמין פגשנו חברים ומכרים. נורית אמרה שמוטי לא יכול היה להגיע בגלל העבודה וגם בישרה שנולד לה נכד רביעי. מירי סיפרה שהבן התגרש וששמעה שגם הבת של רפי בהליכי גירושין. קובי ואודי שוחחו בענייני עסקים. טוב, כולנו זכרנו לגשת לעוזי ולאחיו, ללחוץ יד ולומר כמה מילות ניחומים. אחרי שהחלפנו איתם שניים-שלושה משפטים התרחקנו וחזרנו לשיחות החולין שלנו. אח פגישה, אח פגישה שכזאת. מה נשמע? מה קורה? אהלן. זה את זה לא ראינו מזמן. בהליכה אל הקבר נורית אמרה: ראיתם את גיסתו של עוזי? היא עשתה ניתוח מתיחת פ... המשך לקרוא

כרמלה

מותם של חמישה אנשים מתוארים בספר הקטן הזה, חמישה שאין האחד מכיר את השני ואין קשר ביניהם פרט לעובדת מותם. מותם כחייהם. הראשון איש אצולה. מותו בשלווה, שלא להטריד את האחרים ובעיקר שיפעל כמקובל ובנימוס. כך גם הלוויה המפוארת, המתאימה. מנגד, מת לו ילד בן 10, שדלות משפחתו בצד האחר של פריז הכריעה אותו בקור הנורא של ינואר. דלות חייב מתמשכת בדלות קברו. לא רק חייהם מתוארים, כך בית הקברות אליו הם מובאים בפריז או בכפר הקטן הרחוק. ומשמתו, מה שהשאירו משפיע על האחרים, מנחלה ועושר של האציל, שום כלום של הילד הקפוא ואדמה מעובדת ופוריה של החקלאי החסון, המניבה את פרנסתם ומג... המשך לקרוא

מורי