ביקורת ספרותית על פחדן - טום ת'ורן #2 מאת מארק בילינגהם
ספר בסדר

---

#
יש נוסחה בספרי מתח, והיא הקשר בין העלילה לדמות הבלש. בלשים בספרות הזו הם בעלי "שריטה" שרוחבה עומד ביחס הפוך לעובי העלילה. כלומר, עלילה מבוססת ומותחת מאפשרת בלש ש(אולי) משתכר מפעם לפעם, אך לרוב הוא "נורמלי" ויש לו אפילו חבר או שניים. עלילה דלילה ומופרכת, לעומת זאת, זקוקה לבלש עם שריטה ברוחב שישה נתיבים: משתכר, עושה סמים, חסר זוגיות, מתמכר למין ארעי בתשלום, אחד שלא היינו מוכנים לפגוש בסימטה חשוכה, גם לא ברחוב מואר*.

תיאורי הפשע עלו בספר הזה מדרגה. תיאור הרוצח המתקרב לקורבן, מרים את הסכין/אקדח/אלה או מה שלא יהיה כלי הרצח ו... קאט, פג תוקפו. בילינגהם ממשיך את רגע ההריגה ומושך אותו עם תיאורים פלסטיים של כל פיסת ריקמה הנתלשת מהגוף, כל זרזיף דם ונוזלי גוף, תיאורים המעלים עלהדעת פורנוגרפיה של מוות. הבלש שלו מדמיין את המוות או הרצח באופן מפורט, וקשה לדעת אם מדובר בהבנה מפליאה על סמך עובדות או בתיאור עתיד בו התפענח הרצח.

בסיפור הזה השריטה של הבלש אינה רחבה במיוחד. הוא אמנם חי לבד ונוטה למרוד במימסד (תוך שהוא פועל בארגון הכי מימסדי שיש) אבל יש לו חברים, הוא יודע לעבוד בצוות, הוא דואג לאלה שלא יכולים להגן על עצמם ואינו משחק אותה "בוס" רק כי עמיתיו מעריכים את יכולותיו. בילינגהאם רקח פה עלילה מורכבת הנראית על פניו מפתיעה, בגיבוי ניתוח פסיכולוגי די סביר, והגיגים פילוסופיים על החיים ועל המוות, שנראה כאילו נכתבו כדי להפוך את העלילה ליותר עמוקה מהמקובל בז'אנר.

העלילה מורכבת ומסבכת לקורא המצוי את החיים. כל מה שהוא רצה זה לקרוא על פושע שקורא תיגר על המוסר החברתי המקובל, נתפס, והשוטר הטוב מראה לו מה זה להתחצף לחוקים... ובכן בילינגהם מסבך ומסבך את העלילה, שוזר סיפורי משנה קטנים ומעצבן חלק מקוראיו (לא המצאתי. קראתי באחת הביקורות...) מצד שני הוא מתיימר לספק למי שיש לו סבלנות חבילה משופרת - ספר מתח וגם עיון במהות הקיום האנושי, עם בלש לא כל כך שרוט ומאד מוסרי, לא חננה, שאגרופיו תומכים היטב במוסר שלו.

אומרים עליו שהוא סופר המתח הטוב בבריטניה. יש לו ממליצים – על כריכת הספר – הנחשבים לסופרי מתח טובים. אני לא יודעת אם אפשר לבנות מידרג (בספרות בכלל, לא רק בספרות מתח) של מי הכי טוב, מי שני או שלישי ומי אחרון. אבל מדובר בספר סביר שקראתי תוך החלמה מניתוח וכל אחד יגיד שכאב הוא אבן הבוחן הכי טובה ליכולת של ספר להסיח את הדעת.

*בתזה שבניתי יש יוצאים מהכלל כמו יו נסבו שהבלש שלו הכי שרוט מכל השרוטים והעלילות שלו בנויות לתלפיות וגם מותחות מאד.


1/2

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על פחדן - טום ת'ורן #2