ביקורת ספרותית על ההיסטוריה הכי קצרה של סין - כמה אתם יודעים על סין? - הקיפוד והשועל # מאת לינדה ג'יווין
ספר לא משהו

---

ספר מתעתע.
לכאורה, סין זכאית הן משום גודלה והן משום ההיסטוריה הארוכה שלה כאזור מובחן ליותר מספר צנום זה. אלא שספר כזה, למעשה כמה ספרים עבי-כרס, לא היו מצליחים במכירות, אלא אם מדובר במשוגעים לדבר.
הקריאה בספר הזה עם השמות המשונים, הממחישים היטב את האמירה "סינית את מדברת אלי", רק מעצימה את התחושה שסין אינה רחוקה מאיתנו (ולא רק מישראל כמובן, חריון זבוב על המפה, אלא מאירופה וארה"ב), אלא אנחנו רחוקים מסין (סיני אחד חוזר מישראל ומספר לחברו בשבחם של הקיבוצים, למשל דגניה. חברו שואל: דגניה א' או דגניה ב'?). במילים אחרות, שם נעשו הדברים הגדולים ופתאום אירופה נראית בלתי חשובה עד בלתי קיימת (כששטחה כולה של אירופה כשטח סין) וסין מצטיירת כחדשנית האמתית אם ברפואה, בתוספי התזונה, בניהול אם המוניציפלי ואם הממלכתי, במסעי המחקר, בחקלאות, במשי וכך הלאה (סיני אחד מספר לחברו שחזר ממדינה אחת, ישראל שמה, מדינה נפלאה ובה תשעה מיליון בני אדם. ובאיזה מלון הם גרים, תהה חברו?).
סין היתה מאז ומתמיד מדינה הנחשבת כמדינה בה זכויות האדם משניות עד בלתי קיימות. זה אולי נכון, אבל ממדינה מסובכת לניהול, שגם בעבר היתה שופעת אוכלוסין, גדולה ומשוסעת לשבטים, קשה היה לצפות לשלטון רך דיבור ובעל כוונות טובות. למרות זאת, מפתיע לקרוא על שליטים שחלקים אסרו על נפוטיזם (העסקת קרובי משפחה), שרובם סגד לאסתטיקה של עריהם הגדולות, שאפילו הדפוס הומצא בסין למטרות הפצת ידע וחוקים ועוד היד נטויה. אפילו היום (2022) סין קפצה על עגלת הרכב החשמלי והפכה מיצרנית סוללות ליצרנית הרכב כולו ולחדשנים והמתקדמים שבהם.
קצת פחות מחצי ספר מוקדשים לסין המודרנית יחסית, לא לעליאקספרס, לא למכוניות חשמליות בהמוניהן, לא לתוצרת הזולה והשופעת. סין היתה ונשארה מדינה סגורה, מה שהיה הוא שיהיה. לא יעזור שהתל"ג יגדל, שהעם יצליח ליהנות מפירות השגשוג לכאורה, סין סגורה לעולם עדיין אפילו שקל היום יחסית לטייל בה, אלא שהיא נשארה תעלומה והספר לא עוזר במאום.
לא ספר מענג בקריאה למרות שהכותבת בהחלט מבינה בסין, כל כך מבינה שהיא ממש לא מצליחה לבאר עצמה לקורא המצוי.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על ההיסטוריה הכי קצרה של סין - כמה אתם יודעים על סין? - הקיפוד והשועל #