מכמנים ואוצרות בזה הספר. ממליץ למי שרוצה להיחשף לשירתה ולקרוא מספריה לא לפסול את האפשרות להתחיל דווקא מהספר הזה. הספר כולל שירים של רביקוביץ מגיל ילדות מוקדמת ועד לסוף חייה, כולם שירים שלא פרסמה. אינני חובב שירה בכללותה ומלבד כמה משוררים שאספתי בפינצטה ספרי שירה נשארים לגבי כספר החתום. למרות זאת, מצאתי בספר כמה שירים שנחרטו בתודעתי. אביא כמה מהם:

[הבית שלי מוקף שושנים]
הבית שלי מוקף שושנים
צומחות ועולות בין בקיעי אבנים

באחד הלילות באתני שמועה
לא לטובה כי אם לרעה
ויצאתי בלילה לחקור סיבתה
תקוותי כי היה לא נהיתה

ויצאתי בלילה לחקור בשמועה
והרוח נושבת עלי לרעה
וראיתי אותות משונים בלכתי
ונחשתי שהם ברעה כנגדי.

הבית שלי מוקף שושנים
צומחות ועולות בין בקיעי אבנים

והמשך ענייני כולו לרעה
נוסף ויתר דברי השמועה
וזו הרעה לא תוכל להיטיב
את הנהיה אין להשיב

וזו הרעה באה ותהי
ואני לא אחרתי משוב לביתי
והבית נחשב לי כגל אבנים
אם לא בבקיעיו עלו שושנים

הבית שלי מוקף שושנים
צומחות ועולות בין בקיעי אבנים

והבית כגן שושנים למראה
כל עץ רענן וכל שיחה נאה
נעצבתי אני שזאת הפריחה
זיכרון הרה נמחו לא נמחה

אך בבית הזה אני מוכנה
לשאת ברעה עם זכרונה
ולהבין בשמועה הרעה מלפנים
חקור והפוך בה ימים ושנים

הבית שלי מוקף שושנים
צומחות ועולות בין בקיעי אבנים.


[אילו ניתן קרדום בידי]
אלו ניתן קרדום בידי
הייתי ראשים הרבה מבקעה בו,
שלוש זרתות מעל עיניהם
או כוון ישר אל שורש מצחם.

אילו ניתן קרדום בידי
הייתי ראשים ופרקים מבקעה בו,
ראשים וכפיים ושרשי אצבעות
ולואי וניתן קרדום בידי.

אילו ניתן קרדום בידי
הייתי ראשי אלים מבקעה בו,
או שלוש זרתות משמאל לכנפם
הייתי מכה אל תוך ליבם.

אילו ניתן קרדום בידי
הייתי הולכת אל האלים
מנאצת את שמם ובוזה מצוותם
מכה בקרדום אל תוך ליבם.

אילו ניתן קרדום בידי
לא הייתה בי יראה מפני האלים
לא עוד יוכלו לייסרני ברע
אשר לא ייסרוני ברע ממנו.

אילו ניתן קרדום בידי
הייתי ראשים הרבה מבקעה
הייתי רוחצת בדם עד ברכי
ומן האלים לא הייתה בי יראה.

[בשכבר הימים הרחוקים]
בשכבר הימים הרחוקים: בהקיץ או בחלום
גונב לאוזני שם האיש היפה באמת.
יזמרו תינוקות בבואו: זה האיש היפה באמת.
ודרך תושם לפעמיו של האיש היפה באמת.

וליבי התפעם ואמר: הן נמתין לבואו יום ויום,
וניתן לו כבוד ויקר ונרבה לו מנחה ומשאת.
נאמר לו דברי ידידות, ונקלס חכמתו הנפלאת.
כי מי ירא גיל בנפשו טרם בוא היפה באמת?

מה היה לליבי כי לא נח ויכאב עם יום בואו,
ויקדמנו בכל אשר לו, ויבקשנו בטרם עת?
אם יכסה על פניו, כמו את ליבי ימותת
אך לא יעשה לי כזאת האיש היפה באמת.

מכמנים ואוצרות בזה הספר. ממליץ למי שרוצה להיחשף לשירתה ולקרוא מספריה לא לפסול את האפשרות להתחיל דווקא מהספר הזה. הספר כולל שירים של רביקוביץ מגיל ילדות מוקדמת ועד לסוף חייה, כולם שירים שלא פרסמה. אינני חובב שירה בכללותה ומלבד כמה משוררים שאספתי בפינצטה ספרי שירה נשארים לגבי כספר החתום. למרות זאת, מצאתי בספר כמה שירים שנחרטו בתודעתי. אביא כמה מהם:

[הבית שלי מוקף שושנים]
הבית שלי מוקף שושנים
צומחות ועולות בין בקיעי אבנים

באחד הלילות באתני שמועה
לא לטובה כי אם לרעה
ויצאתי בלילה לחקור סיבתה
תקוותי כי היה לא נהיתה

ויצאתי בלילה לחקור בשמועה
והרוח נושבת עלי לרעה
וראיתי אותות משונים בלכתי
ונחשתי שהם ברעה כנגדי.

הבית שלי מוקף שושנים
צומחות ועולות בין בקיעי אבנים

והמשך ענייני כולו לרעה
נוסף ויתר דברי השמועה
וזו הרעה לא תוכל להיטיב
את הנהיה אין להשיב

וזו הרעה באה ותהי
ואני לא אחרתי משוב לביתי
והבית נחשב לי כגל אבנים
אם לא בבקיעיו עלו שושנים

הבית שלי מוקף שושנים
צומחות ועולות בין בקיעי אבנים

והבית כגן שושנים למראה
כל עץ רענן וכל שיחה נאה
נעצבתי אני שזאת הפריחה
זיכרון הרה נמחו לא נמחה

אך בבית הזה אני מוכנה
לשאת ברעה עם זכרונה
ולהבין בשמועה הרעה מלפנים
חקור והפוך בה ימים ושנים

הבית שלי מוקף שושנים
צומחות ועולות בין בקיעי אבנים.


[אילו ניתן קרדום בידי]
אלו ניתן קרדום בידי
הייתי ראשים הרבה מבקעה בו,
שלוש זרתות מעל עיניהם
או כוון ישר אל שורש מצחם.

אילו ניתן קרדום בידי
הייתי ראשים ופרקים מבקעה בו,
ראשים וכפיים ושרשי אצבעות
ולואי וניתן קרדום בידי.

אילו ניתן קרדום בידי
הייתי ראשי אלים מבקעה בו,
או שלוש זרתות משמאל לכנפם
הייתי מכה אל תוך ליבם.

אילו ניתן קרדום בידי
הייתי הולכת אל האלים
מנאצת את שמם ובוזה מצוותם
מכה בקרדום אל תוך ליבם.

אילו ניתן קרדום בידי
לא הייתה בי יראה מפני האלים
לא עוד יוכלו לייסרני ברע
אשר לא ייסרוני ברע ממנו.

אילו ניתן קרדום בידי
הייתי ראשים הרבה מבקעה
הייתי רוחצת בדם עד ברכי
ומן האלים לא הייתה בי יראה.

[בשכבר הימים הרחוקים]
בשכבר הימים הרחוקים: בהקיץ או בחלום
גונב לאוזני שם האיש היפה באמת.
יזמרו תינוקות בבואו: זה האיש היפה באמת.
ודרך תושם לפעמיו של האיש היפה באמת.

וליבי התפעם ואמר: הן נמתין לבואו יום ויום,
וניתן לו כבוד ויקר ונרבה לו מנחה ומשאת.
נאמר לו דברי ידידות, ונקלס חכמתו הנפלאת.
כי מי ירא גיל בנפשו טרם בוא היפה באמת?

מה היה לליבי כי לא נח ויכאב עם יום בואו,
ויקדמנו בכל אשר לו, ויבקשנו בטרם עת?
אם יכסה על פניו, כמו את ליבי ימותת
אך לא יעשה לי כזאת האיש היפה באמת.