ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 31 באוקטובר, 2019
ע"י אורי רעננה
ע"י אורי רעננה
שלא כמנהגי אכתוב ביקורת על ספר שלא מצא חן בעיני.
התלבטתי מהו הציון הראוי, רציתי לתת 2 - לא משהו, ובכל זאת..איך אפשר לתת ציון כזה לספר על השואה, ועוד אמיתי.
סיפור העלילה הוא על אדם המגיע לאושוויץ ומצליח להסתדר טוב . מוצא אהבה לגיטה שתהפוך אשתו בתום המלחמה, ללכת ליד מנגלה ולשרוד, לעשות מעשי גביר ולחלק מתנות בסתר, לקבל עקיצה בנוסח "אתה המנהל של אושוויץ" מהנאצי שהיה ממונה עליו. עם סיום המלחמה, לעשות עסקים עם הכיבוש הרוסי, להיות מושלך לבית כלא אצלם ולהגיע בסופו של דבר לאוסטרליה.
אכן סיפור מפתיע.
בזמן הקריאה יש הרגשה של קלילות, או כמו שבולעים משהו "שמנוני", לא שמן מגעיל כמו שמן דגים, אלא הכל חלק, אולי כמו שקוראים את "ג'יימס בונד" ויודעים כי הכל יסתדר.
הכותבת לא הצליחה להביא משהו "ריאלי" שניתן להיאחז בו כדי להזדהות ולהיות שותף לחוויה. גם כשהוא נתפש באושוויץ עם יהלומים, כסף זר ושאר מני תרגימא, נזרק לבלוק שבו יש מסלול אחד והוא המוות, יש תפנית בעלילה נוסח "מגילת אסתר", ממש כך.
לכל מקום שהבחור מגיע, הוא מוצא את ה"מטמון", אלו המחזיקים בו ודרכים ואמצעים לנצל אותו.
מחשבה שנייה עלתה בי כשקראתי את הספר, כי אולי הספר נכתב על ידי אנטישמים או מכחישי שואה. הנה סיפור על יהודי נוסח שטירמר, מסתדר וסוחר בפרקמטיה לתועלתו גם שם..
ואולי, הכותבת לא מוכשרת מספיק להוציא את הסיפור האמתי.
לך תדע.
17 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
Kadugen
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
מדויק
ביקורת מדויקת. לאורך כל הספר אחזה בי תחושה מוזרה מאוד. כזאת של: "נו באמת...". אלמנט השואה בספר, הגם שלעיתים מנסה לערער את הקורא, לא עושה את עבודתו ובגדול יש תחושה של החמצה ומשהו לא שלם. אולי כי במקור זה היה תסריט ואולי כי אנחנו בישראל וגדלנו על זכרון השואה...
|
|
tuvia
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
לא קראתי את הספר למרות שהוא ברשימת הקריאה שלי,
הרעיון שהאיש היה טפלוןלא כל כך זר לי כי יש אנשים ששום כלום לא נדבר בהם והם צולחים את החיים כאילו. היו סכין שעוברת בתוך חמאה. לדוגמה, אהוד ברק ( כמובן שבקונטקסט אחר)
שמעתי כבר סיפורים על אנשים שעברו את אושוויץ כשהם מצוחצחים ולבושים כמו. רוזנים למרות שהיו אסירים ככל השאר. אני חושב שצריך פיס בחיים גם כשאתה נמצא במקום כמו אושויץ. בקשר להרגשתך הפרטית, יכולמאוד להיות שהסופרת ממש לא עשתה תחקיר טוב ואז באמת הספר לא שווהאת הנייר שעליו הוא מודפס. טוביה |
|
tuvia
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
אורי שלום,
|
|
אורי רעננה
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
לכולם,
לדעתי היה כאן תחקיר שהמוטו שלו הוא" לא נעים לי לשאול", והצד השני לא התאמץ לגלות באמת מה היה.
|
|
Misskipod
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
טווב!מחשבות.
|
|
Misskipod
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
נשמע כמו ספר מהזן שבו כדי לייצר סיפור חייבים להלום בגיבורים בכל רגע נתון. עוד מכה, עוד חבטה, ניעור לפני המוות ואולי גם אחרי.
מבחינתי זה פוגם באמינות ומוריד אותו מרשימת הקריאה שלי. כתבת שבניגוד למנהגך, אתה כותב סקירה לא אוהדת, אז תודה לך על השינוי ממנהגך. לטעמי, סקירה לא אוהדת חשובה ואפילו יותר מכזו אוהדת (כי כאלה יש מיליונים והן לרוב לא מנמקות את פרץ האהבה הלא צפוי). בקיצור, אל תחסוך מאיתנו את דעתך, גם אם היא לא חיובית. |
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
רגע, אתה טוען שזה קשקושואה?
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
ביקורת טובה.
ספרים שנכתבים היום על השואה - אפילו אם הם מבוססים באופן כזה או אחר על סיפור אמיתי - מנסים למשוך את הקוראים דרך מה שנראה שהקוראים רוצים. לצערי היום הם רוצים המון "שואה", כמה שיותר זוועות יותר טוב (כאילו מה שהיה שם באמת לא מספיק זוועתי) ומה שיוצא הוא סיפור "שמנוני", כדבריך, מתחלק בגרון ומסתדר בהיגיון. לעניות דעתי סיפור מהסוג הזה יכול להיות מדורג בשני כוכבים, כי לא לשואה אתה נותן ציון, אלא לספר גרוע. |
17 הקוראים שאהבו את הביקורת