ביקורת ספרותית על המקעקע מאושוויץ מאת הת'ר מוריס
ספר בסדר

---

שלא כמנהגי אכתוב ביקורת על ספר שלא מצא חן בעיני.
התלבטתי מהו הציון הראוי, רציתי לתת 2 - לא משהו, ובכל זאת..איך אפשר לתת ציון כזה לספר על השואה, ועוד אמיתי.
סיפור העלילה הוא על אדם המגיע לאושוויץ ומצליח להסתדר טוב . מוצא אהבה לגיטה שתהפוך אשתו בתום המלחמה, ללכת ליד מנגלה ולשרוד, לעשות מעשי גביר ולחלק מתנות בסתר, לקבל עקיצה בנוסח "אתה המנהל של אושוויץ" מהנאצי שהיה ממונה עליו. עם סיום המלחמה, לעשות עסקים עם הכיבוש הרוסי, להיות מושלך לבית כלא אצלם ולהגיע בסופו של דבר לאוסטרליה.
אכן סיפור מפתיע.
בזמן הקריאה יש הרגשה של קלילות, או כמו שבולעים משהו "שמנוני", לא שמן מגעיל כמו שמן דגים, אלא הכל חלק, אולי כמו שקוראים את "ג'יימס בונד" ויודעים כי הכל יסתדר.
הכותבת לא הצליחה להביא משהו "ריאלי" שניתן להיאחז בו כדי להזדהות ולהיות שותף לחוויה. גם כשהוא נתפש באושוויץ עם יהלומים, כסף זר ושאר מני תרגימא, נזרק לבלוק שבו יש מסלול אחד והוא המוות, יש תפנית בעלילה נוסח "מגילת אסתר", ממש כך.
לכל מקום שהבחור מגיע, הוא מוצא את ה"מטמון", אלו המחזיקים בו ודרכים ואמצעים לנצל אותו.
מחשבה שנייה עלתה בי כשקראתי את הספר, כי אולי הספר נכתב על ידי אנטישמים או מכחישי שואה. הנה סיפור על יהודי נוסח שטירמר, מסתדר וסוחר בפרקמטיה לתועלתו גם שם..
ואולי, הכותבת לא מוכשרת מספיק להוציא את הסיפור האמתי.
לך תדע.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על המקעקע מאושוויץ