הביקורת נכתבה ביום שבת, 6 באוגוסט, 2022
ע"י אירית פריד
ע"י אירית פריד
בעת האחרונה הרגלי הקריאה שלי דומים מאוד לקצב ה"טנגו"– שני צעדים קדימה ואחד אחורה, כלומר קריאת 2 כותרים מהעת האחרונה והבא אחריהם – משנים עברו, מהסוג שמעלה ניחוח נוסטלגי של חיים אחרים ומראות נשכחים, ולמרות שהכותר הזה נכתב בשנת 1973 הוא לגמרי רלוונטי ותקף לכל עת כי הוא דן ברובו בטבע האנושי, ואת אהרון מגד הסופר והפובליציסט רובכם בוודאי מכירים מ"חדווה ואני" שהפך גם לסדרה טלוויזיונית, ומ"החי על המת" ו"עשהאל" ו"פוייגלמן ועוד רבים אחרים וטובים והוא גם אביו של אייל מגד, שעליו אפשר לומר "התפוח לא נפל רחוק מהעץ..."
וכאן, ברומן הזה מגד מגיש לנו מונולוג ארוך ומתמשך משעות הלילה ועד הבוקר- מעין ווידוי חושפני שמדלג בין אמת לשקר או יותר נכון יהיה לומר – נאבק אתם.
הגיבור יגאל רביב נשלח לארה"ב כדובר המחלקה לשימור הטבע, אלא שהוא מוצא את הטבע שטוח ולא מעניין ממש כמו האנשים שחיים שם. אבל, זו רק התפאורה, שמספקת את הקרקע לחשיפה של יגאל מול חברו הטוב הסופר, שאינו מגיב ורק שומע, וגורמת לו להתוודות על החטאים הקטנים, על הסודות המודחקים ועל תחושת הבושה שנלוות להם. ואין כאן חטאים גדולים, אין כאן רצח ולא אונס או הטרדה מינית אלא מאבק פנימי בין הפסדה החיצונית לבין מה שמתחולל בניגוד מוחלט בתוך התאים האפלים במוח. והכל מבעבע ופורץ במן דחף בלתי נשלט שמטרתו להיפטר מהזיוף והשקר כאן ועכשיו.
"רומן ישיר, נטול עודפים, שצורתו מותאמת באופן אלגנטי ביותר לתוכנו " כתב עליו מישהו...
"וידוי של צבר ישראלי, יפה הבלורית והתואר, שמראהו עומד בניגוד לריקבון המוסרי שהוא שרוי בו " עוד ציטוט
אז לסיכום– מומלץ בעיקר למי שאוהב לבדוק לעצמו את הדופק תוך כדי הקריאה מבלי לחכות לאיזה שהיא "הפרעת קצב" כדוגמת פאנצ' -ליין שאיננו כאן ...
אגב ישנן מהדורות חדשות מאירות עיניים יותר ...
26 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אירית פריד
(לפני 3 שנים)
תודה מאוד רבה לכם חברים על היותכם כאן ועל תגובתכם.
|
|
|
אירית פריד
(לפני 3 שנים)
בואו נחליט שלכתוב הוא יודע. ועניין הטעמים כמו בכל דבר, לעולם יהיו מגוונים .
|
|
|
strnbrg59
(לפני 3 שנים)
על עצים ואבנים — ספר מייגע.
|
|
|
מורי
(לפני 3 שנים)
פויגלמן, בהחלט.
|
|
|
קיבוצניק
(לפני 3 שנים)
לטעמי, הטובים ביותר של מגד הם: "החי על המת" ו"פויגלמן". אחריהם "מחברות אביתר". כפי שכתב אהוד, שניים מאלה נכללים בכרך הנקרא "שלושה מהם"".
|
|
|
אירית פריד
(לפני 3 שנים)
אהוד - צודק בהחלט .
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 3 שנים)
לאלו מכם שיחפשו את הספר הזה
אני ממליץ בחום על "שלושה מהם" בו מעבר לספר הזה נכללים גם
"החי על המת" ו-"מחברות אביתר". כידוע אהרן מגד הוא אביו של איל מגד, בהחלט התפוח לא נפל רחוק. כל אחד מהם כתב ואיל מגד שיבדל לחיים טובים וארוכים עודנו כותב, הוא אפילו כתב את "חיים שנעזבו", ספר לזכרו של אביו. מי אמר שאין לנו ספרות קלאסית נפלאה משלנו? |
|
|
אירית פריד
(לפני 3 שנים)
תודה עמיחי , הוסיף לרשימה.
|
|
|
עמיחי
(לפני 3 שנים)
מזדהה עם האהבה למגד.
מבין ספרי מגד שקראתי, הספר הזה אינו מתבלט. בהפרש של כמה חודשים בלבד ממנו כתב מגד ספר מצוין ומומלץ: "מחברות אביתר". |
|
|
אנקה
(לפני 3 שנים)
אירית, צודקת. הייתי צעירה למדי :)
|
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
אירית הכריכה משגעת:)
ולאמנית כמוך היא בטח מעדן:) לא קראתי את מגד אף פעם. |
|
|
אירית פריד
(לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
P/F בזמן האחרון אני לא קולעת לטעם שלך... סורי....
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
נהניתי לקרוא אותך כרגיל, אירית.
הספר עצמו לא נראה הטעם שלי.
|
|
|
אירית פריד
(לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
אנקה, העניין שאנחנו מוצאים או לא בספר כזה ואחר תלוי לעיתים גם בגיל שבו נחשפנו אליו, ובתקופה שבה היינו בעת שקראנו אותו....
|
|
|
אנקה
(לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
גם אני אוהבת לקרוא ספרים ישנים יחסית. יש כאלו שלא נס ליחם.
במקרה קראתי גם את הספר הנ"ל של אהרון מגד אבל לפני שנים רבות. אני באמת לא זוכרת מה היה התוכן. כנראה שלא התלהבתי ממנו כל כך.
|
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
יפה. משום מה, אני לא מצליח עם מגד.
|
26 הקוראים שאהבו את הביקורת
