קראתי את הספר בשקיקה.כמי שהשתתף במאבק על דמותה של ישראל חזרו אלי המראות, הריחות, האכזבות,רגעי ההתעלות ובעיקר אחוות החברים מסביב.דווקא משום כך אני סבור שהספר הוא חשוב למי שהשתתף במאבק וספר חובה למי שלא השתתף .הספר מתאר מזווית ראייה ומהחוויות האישיות של אמיר השכל השופך אור על מטרות המאבק ,דרך ניהול המאבק ורצף האירועים שעברו על ישראל בתקופה של חוסר יציבות פוליטית קיצונית.זה סיפור על קבוצה לא גדולה שיצאה מאיזור הנוחות וניהלה מאבק לא מפלגתי על דמותה המוסרית של ישראל וסחפה אחריה לאחר מאבק ארוך רבבות.זה סיפור המנתץ את הסטיגמה הכל כך ישראלית "זה לא יעזור" "חבל על הזמן" "אין מה לעשות" הספר מוכיח את כוחם של אזרחים המאמינים בצדקת הדרך ומוכנים להקריב ולשלם מחירים על מאבק הנראה בעינהם צודק.זה סיפור על אדם שקם בוקר אחד ואמר לעצמו איני יכול עוד ,עזב את עיסוקיו משפחתו מעמדו כקצין בכיר ויצא להילחם על דמותה של מדינתו עליה הגן במשך רוב שנותיו הבוגרים.
מומלץ בחום.


