ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שישי, 18 במרץ, 2022
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
אדם מן השורה, שאינו סופר, חווה לעתים סקרנות רבה לגבי בחירותיו של סופר, מה גורם לו השראה ובאופן כללי איך סופר חי זמן לא קצר עם דמויות פרי רוחו שמתפתחות להן, לעתים על אפו ועל חמתו, ומתנהגות לא תמיד כמו שהוא מצפה. זה מה שעניין אותי בספר הזה, שהוא בעיקרון מותחן. פסיכולוגי, כמובן. הוא כולל רמזים על הסיבה לטרנדים כאלה בספרות הפופולארית העכשווית, וגם הצצה לתפקיד העורך בהוצאה לאור של ספרות מהסוג הזה (רמז – לא רק בחינת הטקסט, גם עידוד הסופר/ת, הצעת נושאים טרנדיים לכתיבה, ליווי לכנסים וכו')
מדובר בליזה, סופרת של ספרי מתח. היא עכברית, חסרת ביטחון, עם חרדות חברתיות מובנות, קשיי פוריות, בעל שהיית רוצה לתת לו סטירה (לפחות), ילדות בעייתית במשפחה בעייתית (ואם שכחתי משהו – תוכלו להוסיף כמיטב הדמיון). היא כותבת מותחן חדש שדמות הגיבורה, בת', דומה לה אך משופרת. בת', שלפני שפרשה לחופשת לידה (היא הצליחה, לא כמו יוצרתה, ללדת תינוקת) עבדה במשרה מכובדת וזכתה להערכה (לא בדומה ליוצרתה...), היא אסרטיבית, מצליחה להתמודד עם קשיים שהחיים מזמנים לה (שוב בניגוד...)
כלומר יש ניסיון מצד הסופרת לכתוב את עצמה כדגם משופר, לתקן דרך הכתיבה שלה את חייה ואת בחירותיה ולגרום לדמות שלה להתמודד בפועל עם נסיונות, שהסופרת, היתה משקרת לעצמה ובורחת לעולם הדמיון אם היתה נאלצת להישיר אליהם מבט.
החלק המעניין בספר הזה – הכתוב באופן סביר לסוג הזה של ספרות – הוא הקשר הבלתי אמצעי בין הסופר לבין הדמויות שהוא בורא, מקורות ההשראה שלו, נסיונותיו לשפר את עצמו הדמיוני באמצעות הכתיבה, היכולת הריפויית של כתיבה – כל אלה, נראה לי נכונים לרוב הסופרים ולרוב הז'אנרים הספרותיים (אולי להוציא את הסופרים שהם מפעל כתיבה, המנפקים ספר חדש ורב-מכר מדי חודשים ספורים).
והספר? לא שונה מספרים אחרים בסוגה. הסופרת מעמיסה המון אומללות על הדמות הראשית(?) וגם על הדמות הכתובה על ידי הדמות הראשית. יש פה קשיים פסיכולוגיים רבים מספור והרגשתי שהסופרת למדה את נושא בעיות פסיכולוגיות קשות והדרך בה הן מופיעות מ... מותחנים פסיכולוגיים. הספר קריא, מותח למדי, בעל מבנה מעניין המזכיר את בובות מטריושקה בתוך כל אחת מסתתרת אחת נוספת. לא ספר שייזכר אחרי שתסיים/' לקרוא אותו, אך גם לזיכרון הכורע מעומס מגיע חסד השיכחה.
32 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
חן חן, חני.
הספר כלל לא משעשע, אז... |
|
חני
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
אהבתי את התיאורים שלך בסקירה.
נראה שהם משעשעים יותר מהספר עצמו.
"עכברית חסרת ביטחון" "בעל שהית רוצה לתת לו סטירה" וכו'... |
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
גם אני אוהבת ביקורות על ספרים שאני לא רוצה לקרוא (-: העידוד שלי לאלימות(!) אינו קשור למיגדר. גברים ונשים גורמות/ים לבן/בת הזוג להרגיש שאם רק ישתדל יותר, הבעייה הזוגית תיפתר. זאת למרות שהם יודעים שהבעייה אינה בהתנהגות בן/בת הזוג. סוג השקר הזה נפוץ יותר מאשר משערים, וגורם לבעיות נוספות על הבעיה הזוגית. |
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
יעל, האם אני מזהה
בסקירתך עידוד לאלימות כלפי גברים במשפחה? מה זה? קרוב לוודאי עזר ויצמן ז"ל היה מזדהה, גם אם מכיוון ההפוך;)
לא ספר שהייתי קורא , נראה לי אבל שמחתי להכיר. |
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, סימנטוב.
בדיוק ככה. אתה מקבל סחרחורת מלחשוב על דמות בתוך דמות שבתוך דמות. |
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, אנקה.
הספר בסדר. לא יותר ולא פחות מאחרים בסוגה שלו. שני דברים עומדים לזכותו: הוא בנוי מעניין, מעין סיפור בתוך סיפור. ובין השורות מספרת הסופרת - לא בטוחה שהיא התכוונה לזה - על הקשר בין סופר לבין דמות שהוא יוצר. |
|
סימנטוב
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
לפי איך שאת אומרת זה כמו הדוכן שהיה פעם בלונה פארק שהיית רואה את עצמך במראה בתוך מראה בתוך מראה.
|
|
אנקה
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
בסקירה שלך הפכת את הספר לאטרקטיבי אבל לפי הדירוג לא בטוח שכדאי במיוחד לקרוא אותו.
|
32 הקוראים שאהבו את הביקורת