ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 22 בפברואר, 2022
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
מתחילת הקריאה הוא הצליח לעקוף את המוח ועבר ישירות לדמיון. זה ספר שנכתב על ידי סופר מדע בדיוני מחונן, שבניגוד לספרים "אמיתיים" בז'אנר אינו עוסק בעתידנות. הוא ממוקם בזמן הווה. הוא גם אינו עוסק ביקום אחר. זה היקום שלנו ואין בספר שום רמז לעובדה שקיימים (אולי, ודאי) יקומים אחרים עם יצורים אחרים. כל האנשים עליהם הוא מדבר הם אנשים בשר ודם שאנחנו פוגשים כמוהם בתקשורת, ברשתות חברתיות (שפה הם מכונות "פורומים", כמו שכונו בעבר הספר, שיצא לאור ב 2003) ואפילו במקום העבודה. מדובר בפרשנות מדב"ית(?) לעולמנו האמיתי.
העולם המתואר פה הוא שיווק. שיווק מוצרים, שיווק אנשים, שיווק רעיונות, שיווק אמנות. הכל הולך ולכל דבר יש מחיר ויש הסבר. דרך הסיפור אנחנו מכירים את קייס, בעלת יכולת ייחודית לזהות טרנדים וקוליות – מה שיעזור לשווק את המוצר לצרכניו, יכולת ממנה היא מתפרנסת יפה. (ב "המשכוכית" של קולינס התפקיד הזה נקרא "מזהה טרנדים" וגם שם הוא שימושי להפליא לשיווק)
הספר מרוצף בסמלים השייכים למאה ה 21. דרך הסיפור מצליח גיבסון לאפיין את עולמנו דווקא בדברים עליהם אנחנו לא נותנים את הדעת. איך נבנית תדמית, למשל. או האם אמנות מוגדרת דרך השפעתה על אנשים? האם יש דרך כמותית להגדיר אמנות? האם זבל (של האחד) הוא אמנות (של האחר)? הוא מעלה שאלה לגבי הגדרה של "נורמליות" מול "הפרעה נפשית", שאלה שכמובן נותרת ללא מענה.
הסיפור נוגע בטראומות – לאומית כמו הפלת מגדלי התאומים בניו יורק, פרטית כמו חרדה ממסחריות (פוביית הלוגואים של הגיבורה) או קבוצתית כמו חרדת הפרטיות שחוות קבוצות שונות בעולמנו, מפריצה לטלפון ולאימייל ועד בדיקת הרשומות הרפואיות השונות של הפרט. הסיפור נכתב הרבה לפני ש NSO התקיימה בכלל, כמובן. אבל הוא מוכיח שהמצאות מהסוג הזה מבוססות על חששות מוצדקים של אנשים רגילים. וכבר אמר מי שאמר שהעובדה שאתה פרנואיד אין פירושה שלא רודפים אחריך.
כתוב טוב ומתוחכם. העולם הנפרש לפני הקורא הוא העולם האמיתי בו אנו חיים, שאין אנו נותנים את דעתינו עליו כי הדברים בהכרח קורים לאנשים אחרים, רחוקים מאיתנו ולנו יש חיים אחרים לחיות. אבל העובדה היא – ואת זה מיטיב גיבסון להמחיש – שאנחנו רחוקים מרחק נגיעה ממה שנראה לנו רחוק וכשהדברים יגיעו קרוב מדי אלינו – יהיה כבר מאוחר מדי לתכנן איך להגיב.
1/2
35 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
לצערי אין לי.
כשאני קוראת ספר כזה - שנכתב בזמן שעדיין קראנו עיתונים כדי להתעדכן ורשתות חברתיות (או בשמן בספר "פורומים") היו יותר קוריוז לבילוי זמן מת מאשר אלה הקובעות גורלות של פרטים, או משרתות את מי שרוצה להתחיל מהפיכה, אני יודעת שלא רק לא היתה לנו אסטרטגיית תגובה - בכלל לא הבנו שאפשר ומוכרחים להגיב בזמן. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
ברור שהדברים בהחלט קרו וקורים.
הגבתי למה שכתבת: "אנחנו רחוקים מרחק נגיעה ממה שנראה לנו רחוק וכשהדברים יגיעו קרוב מדי אלינו – יהיה כבר מאוחר מדי לתכנן איך להגיב." יש לך אסטרטגיית תכנון איך להגיב? |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, עמיחי.
על הברק של הרעיונות ויכולת ההתמודדות עם העולם כמו שהוא שאינה טריוויאלית, מכסה הכתיבה שאינה קלה לקריאה ודורשת מהקורא ריכוז, סבלנות וסובלנות. |
|
|
עמיחי
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה. סיקרנת מאד.
נשמע ספר מבריק. |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
גיבסון ידוע כמאתר מגמות וממציא מינוחים שהופכים בשימוש כולם. מה שהוא מספר בספר הזה אינו דרמטי ומזעזע כמו שאפשר היה לצפות. הסיפור נוגע בתחומים רבים של החיים היום, יחסים בין מדינות ויכולת של אנשים חזקים - בעלי ממון או קשרים - לפגוע בזכויותיהם הבסיסיות של אחרים. |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, בת-יה
הניסיון מוכיח שכמעט אין אדם שאינו נענה בדרך כזו או אחרת לטרנדים. קשה חאד להתמודד בשטף שאנחנו שומעים בתקשורת, צופים בסרטים ואפילו חווים ברחוב. |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, פואנטה℗
הדברים בהחלט קרו וקורים. מדובר ביכולות להפר את הפרטיות שלנו, להשתמש במידע שנאסף עלינו. והכי הכי - אין גורם שאפשר לשטוח בפניו טענות על העוול שנעשה לנו. |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, סימנטוב.
מקווה שתהנה ממנו. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
פוביית הלוגואים???
זה מקורי.
מה שב-2003 נראה כסויט סטייל '1984',שבטח יהיה מנגנונים "שיגנו עלינו" מפניו בבוא העת, היום נתפס כנורמלי לגמרי. מי היה מאמין? סימן אפשר להרגיל אנשים לכל דבר, רק צריך לתת להם סם מתאים. |
|
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
אני רק מקווה שלא יחליטו להוציא להורג את מי שהולך נגד הטרנדים.
כל השאר בסדר. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
קצת קשה לתכנן איך להגיב למשהו שלא קרה, ורוב הסיכויים שגם לא יקרה
כי אנחנו לא מעניינים אף אחד.
או כמו שמארק טוויין ידידנו היה אומר: "היו לי צרות רבות בחיי, ומקצתן ממש קרו בפועל." |
|
|
סימנטוב
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
וואי וואי. אני יחפש את זה.
|
35 הקוראים שאהבו את הביקורת
