הספר, שהתיימר להכיל שירי חשק הומואירוטים, לא מספק את הסחורה. אחרי יונה וולך היה ראוי להשתמש בשפה קצת בוטה יותר, ובתמונות עזות מבע כמוה. כן, יש פה שיר אמיץ אחד "אחותי האקטיבית", שמדבר על גילוי עריות. חוץ מכך, הספר מיועד בעיקר לחובבי שירה מובהקים, ולא לאנשים שפשוט אוהבים להתרגש.









