ביקורת ספרותית על אי אפשר לברוח מהשמש מאת שרגא זילברמינץ
ספר טוב

---

"איפה אתם"?
השאלה הפשוטה מטלטלת אותו. לא 'איפה אתה'.
לוּ נשאל כך היה מובן שמפקדו יפתח אמיתַּי הגיע בשלום ויצר קשר. אבל לא.
יש שני דברים מייסרים.
הצמא הוא סיוט כשגרונך ניחר, יבש, הלשון נפוחה וכל תא בגוף זועק למים. אתה תעשה הכל עבור לגימה כולל אכילת עלים מרים של צמח עסיסי. כשהצמא מעיק במדבר חם והמימיה ריקה דעתך נטרפת. היאוש וחוסר האונים מכרסמים ואם לא תעשה מעשה תמות במקום וגופתך אולי לא תימצא לעולם. המצב קשה יותר כשאתה אחרי הליכה ממושכת ומייגעת, הרגליים בוערות מכאב ואינך מסוגל עוד. הקצין הבכיר ממך, מפקד היחידה המוערך שהיה איתך הלך לחפש חילוץ לך ושני החבר'ה הנותרים בג'יפ התקוע ללא דלק באמצע שום מקום שהיו הסיבה לכך שיצאו לדרך החתחתים. לפחות להם בג'יפ יש איזה מחסה ומים. האתוס הצה"לי 'לא משאירים אף אחד מאחור, חי או מת' עושה את שלו.
ואין לך מושג האם המפקד הגיע ליעד בטוח או לא.
יותם הינו קצין זוטר וצעיר ביחידה סודית ביותר ורבת מעללים אי שם בנגב.
התקופה היא טרום האינטרנט וטלפונים ניידים, אחרי מלחמת יום כיפור.
הוא החליט לאחר לבטים לנסות לחלץ את עצמו ולמצוא את אמיתַי שלא שב ויצא לדרכו לבד בשממה לאחר שהצליח לישון מעט בתום ההליכה הממושכת לנקודה בה תש כוחו והבכיר ממנו החליט להמשיך בכוחות עצמו לחפש סיוע לפקודיו. ואחרי מסע רגלי מפרך ונורא מגיע יותם באפיסת כוחות, סובל נוראות מצמא מענה ורגליו הפצועות למקום מבטחים ומתקשר. ה'איפה אתם' קשה לו. היכן חברו?
הסיוט השני הוא 'נעדר'. גרוע בהרבה ממוות. חייל נעדר יכול להיות חי, מת, אולי נחטף בידי גורמים עויינים ואינו בגבולות הארץ. אולי נמלט למקום נידח. כל תסריט אפשרי ולך תדע. בני משפחתו והחברים יוצאים מדעתם מחמת חוסר הידיעה.
יותם מוצא את עצמו בשני הסיוטים האלה.
התעלומה תבוא על פתרונה ואחרי שנים רבות הוא יודע שני דברים- אפשר להוציא את האדם מהמדבר אבל לא את המדבר ממנו. הזכרונות הטראומטיים מהיממה הזו במדבר האכזרי על סכנותיו והאירועים שיבואו לא ירפו ממנו עד יומו האחרון.
ואי אפשר לברוח מהשמש.
'אתה רוצה לברוח מהשמש, אבל אין מפלט מהשמש. היא קופחת מכל הצדדים, מכה ללא רחם'.
כמו השמש והמדבר הספר כתוב במעין שידפון מדברי ונוקב, לא מוותר.

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על אי אפשר לברוח מהשמש