בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום שבת, 8 בינואר, 2022
ע"י גלילית1
ע"י גלילית1
מיהרתי אל הספר הזה אחרי חווית הקריאה הנהדרת שהייתה לי ב"חמסין".
ככל שאהבתי את חמסין, כעסתי על "ארבע".
הספר נראה לי כמו תרגיל בכתיבה של תלמידה מאותגרת בחוג לכתיבה יוצרת.
כתיבת דו-שיח ברצף כך שדבריו של האחד נמשכים לתוך תשובתו של השני, הופכת את הקריאה לבלתי רציפה (שכן חייבים לחזור לאחור ולקרוא שוב כשמתברר ש"זכות הדיבור" עברה לאחר). אם היה צידוק רעיוני-ניחא, אבל אין... רק פעמים ספורות עזרה המחברת לקורא וניקדה את הפועל כך שתתאפשר אבחנה בין זכר/נקבה. גם צידוק למחוות הספורות האלו דווקא במקום בו הן מופיעות - אין בנמצא. ו... כן הבחירה בשמות החתולים, אם לא כדי לעצבן אז למה? (הזנב של 'כדי' התלפף בזנב של 'אז' ששכב ליד 'למה').
העלילה דלה - תכלס, לא קורה כלום מן הרגע הראשון, הנפשות הפועלות נמצאות בדיוק באותו המקום. השנה ה"דחוסה", המובטחת על הכריכה האחורית, מלאה באוויר. גם ההבטחה לחשיפת "סודות" (שוב, מהכריכה) מתבדית. הכל כל כך צפוי, כל כך נדוש
(ספוילר*** שוב ושוב המשפטים הלעוסים על סוכריות המוות שהכין קלמן לדרורה)
וכל כך לא מעניין שאני כקורא נותרתי באדישותי.
הדמויות שטוחות - לכל הדמויות ערוץ תקשור בודד ומאפיין אופי אחד. מגוון התוכן האישיותי נותר חסום לגישה. העמקת הרבדים בתאור דמויות הבנות של תלמה זהה להעמקה בדמותו של הכלב. לא סתם הרגשתי צורך לשנן לעצמי את השמות, ההכרות עם הדמויות מזכירה הכרות עם 'דמויות' בספר הטלפונים של פעם. הדמויות לא מתפתחות, הכרת את ורדה בעמוד הראשון? זו אותה ורדה של העמוד האחרון.
ספויילר זהירות...
מזמן לא ייחלתי כל כך למותה של דמות כמו שייחלתי למותה של תלמה, לא רק היא נגאלה מייסוריה, גם הקוראים.
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת טובה על ספר שלא קראתי ולא סביר שאקרא.
|
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
אני הייתי עוצר לאחר העמוד הראשון.
|
|
|
Misskipod
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
אני אתך! כל כך אתך בסבלך הצודק.
קראתי - ועצרתי אי שם במחצית הסיפור. עייפתי מלהג מיותר, מדמויות יבשות ועבשות ומנסיונות בהומור עצמי שלא הצליחו לגעת בי. נגאלתי מהסיפור עוד לפני תלמה. |
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
