ביקורת ספרותית על היה שלום, מר צ'יפס מאת ג'יימס הילטון (yaelhar)

ביקורת ספרותית על היה שלום, מר צ'יפס מאת ג'יימס הילטון
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 30 בדצמבר, 2021
ע"י yaelhar

#
מיסטר צ'יפס הוא שמו המקוצר (בחיבה) של מורה בבית ספר פרטי, באנגליה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. ברוקפילד אינו מוסד מהשורה הראשונה, כמו הארו או איטון, אבל עדיין מספק די והותר ניחוח אריסטוקרטי כדי שהורים ממוצא מכובד (אם כי לא מהמעלה הראשונה, חשוב להדגיש) ישלחו אליו את ילדיהם. וילדיהם ישלחו אליו את ילדיהם. ואלה את ילדיהם... אם תהיתם איך נוצרת מסורת.

צ'יפס הנ"ל הוא מורה ללימודים קלאסיים שהיו הכרחיים, כמדומה, במעמד הזה. הוא כלל לימוד לטינית, רומית ויוונית – כולל הטייה של פעלים בשפות החשובות האלה ולימוד טקסטים קלאסיים בעל-פה. והמטרה? בוגר המוסד יוכל לאתר אדם במעמדו באמצעות השימוש בציטוטים בשפה מתה. בוגר המוסד יהיה בעל השקפת עולם שמרנית, אמונתו במלך/ה ובאנגליה היא בלתי מעורערת ממש כמו אמונתו במעמדו העליון על הפלבאים. אלה הם ההוכחה ששכר הלימוד הגבוה ששולם על חינוכו לא בוזבז לשווא.

צ'יפס הוא תמים, ענו, מסתפק במועט, עקשן. הוא אינו שאפתן ומסתפק בחלקת אלוהים הקטנה שלו, בילדים שהוא מחנך לערכים שהוא מוקיר. חוש ההומור שלו הוא בריטי מאד, משתמש באנדר סטייטמנט, במשחקי מלים, בתקריות מבדחות. זה לא הומור סטנד אפ, אבל הוא מתקבל כמצחיק בעיני הילדים אותם הוא מלמד. הוא מאמין במלך, במסורת, בצידקתה המלאה של בריטניה. מה שלא מונע בעדו בזמן המלחמה להזכיר את שמו של המורה לשעבר לגרמנית בבית הספר, שנפל בקרב כשהוא נלחם עבור הצד השני. ככה זה כשיונקים יושרה עם חלב האם. גם היריב זכאי לכבוד. יש בסיפור תיאור מרתק של צ'יפס המלמד תרגום לרומית באמצע הפגזה בסביבת בית הספר במלחמת העולם הראשונה. זהו קדימון לאנגלים שעמדו שנים אחר כך בהפצצות ה"בליץ" של לונדון, לא נסוגו ולא התבכיינו.

לא מצאתי בסימניה את העותק הזה, שנקרא "היה שלום, מיסטר צ'יפס" ותורגם על ידי יגאל קמחי. גודלו של הספרון הוא 13.5 X 10ס"מ, הפונט שלו אינו גדול יותר מ-3 והוא כולל 60 עמודים קטנטנים שהנייר ממנו הם עשויים הוא עבה וגס וצבעם צהוב מיוֹשֶן ומזכיר דברים שמקלקלים את התיאבון. שנת ההוצאה בהוצאת "עופר" אינה מצויינת, אבל אני מנחשת שהוא יצא לאור אי שם בשנות השלושים או הארבעים של המאה הקודמת. מחירו כשיצא היה 50 מיל. ההוצאה שואפת, לפי הצהרתה בעמוד האחרון "לדחות רגלי הלועזית וספרות זיבורית"(!)

הסיפור כתוב בהמון אהבה וחמלה לדמותו של צ'יפס ולערכים אותם הוא מייצג. לא קראתי עוד ספרים של הילטון, סופר אנגלי שמת בגיל 54 באמצע המאה העשרים ועסק גם בתסריטאות ועיתונות. הספר הזה מתאפיין ברמה גבוהה של סנטימנטליות ונוסטלגייה. בדרך כלל אני לא חובבת את התכונות האלה, אבל מינונן הלא-מוגזם בספר הננסי הזה מאפשר לקרוא אותו בלי לחלות בסכרת. כמו בדברים אחרים בחיים – אפשר להנות כמעט מכל דבר אם מינונו אינו מוגזם.

37 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על היה שלום, מר צ'יפס

טוקבקים

+ הוסף תגובה

yaelhar	yaelhar (לפני 3 שנים ו-7 חודשים) חן חן, עומר. שימחת אותי.
עומר ציוני	עומר ציוני (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) ספרון כזה שנכתב ו/או תורגם באהבה הוא תמצית האהבה לספרות. והביקורת שלך פשוט מקסימה!
עמיחי	עמיחי (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) סטרנברג, ההערות שלך הן עונג צרוף. תודה רבה!
strnbrg59	strnbrg59 (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) "המתרגמת" נשמע מעניין, תודה. זה בספר בראשית פרק כ"ט שלאה אמנו יולדת ומפרשת לנו את שמו של כל ילד: ראובן...כי ראה ה' בעניי, אשר...אושר, יהודה...אודה את ה'... עכשיו אני מציע שתקראי תרגום אנגלי לזה, שתראי כמה אומלל מי שאינו יודע לקרוא עברית! https://sacred-texts.com/bib/poly/gen029.htm
yaelhar	yaelhar (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) strnbrg59 מסכימה איתך בהחלט לגבי העושר של השפה האנגלית (וודאי בהשוואה לעברית) והיכולת לבטא במדויק - בבחירת המילה המתאימה - את מה שרוצים לומר. אני גם מסכימה שחלק מהיצירות המתורגמות אינן ניתנות באמת לתרגום. וגם לחלוקה שעשית לגבי סיפור עלילתי וגם ספר עיון (או נאומים מפורסמים כמו זה שהוזכר כאן) ניתנים לתרגום ויובנו גם על ידי אנשים שאינם מכירים את השפה בה נכתבו, לספרים אחרים שאי אפשר לתרגם. לא יודעת לגבי שירה (אני לא קוראת) אבל חלק מהספרים שקראתי (למשל "סוס אחד נכנס לבר" או חלק מספריו של שלֵו) אני לא מבינה איך אפשר לתרגמם. הסוגיה הזו נדונה בספר "המתרגמת" של נינה שיילר באופן מעניין ביותר.
strnbrg59	strnbrg59 (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) אם העיקר (או סתם עיקר התעניינותך) הוא העלילה — מה קרה — אז תרגום טוב כמו מקור. זה נכון גם לגבי ספר עיוני (כולל תורתו של אותו פריקלס היווני). בקוטב הנגדי נמצאות יצירות שירה לירית. מי שמנסה לתרגם שירה מייצר בעצם יצירה חדשה בשפת התרגום.
strnbrg59	strnbrg59 (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) יעל, אולי שמעת שאנגלית היא שפה עשירה, ונכון הדבר. יש למשל המון מילים מקבילות ל"לסרב". אבל זה לא כאילו יש המון מילים מיותרות, אלא שכל אחת מן המילים האלה והתהודות שלה. ומה שמהדהד, לעתים קרובות, זה מקור לטיני (או מילים אנגליות אחרות שמי שער למקור הלטיני תופס אותן כקשורות זו בזו). כיום, הלטינית פחות ידועה מאשר בזמנו של מר צ'יפס, אבל די בספרדית ובצרפתית לספק אותה רגישות לנגוויסטית, ועד ליום הזה כל אנגלי בעל השכלה טובה יודע צרפתית (ואמריקאי: צרפתית או ספרדית). אשר לספרות במקור מול ספרות מתורגמת: אי אפשר, אפילו טיאורטית, תרגום שמעביר יצירה ספרותית על כל דקויותיה. כל בעל ידע חזק בשתי שפות (היינו מי שמסוגל להבין על בוריהם גם מקור גם תרגומו) יעיד על כך.
yaelhar	yaelhar (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) Pulp_Fiction, מלים אינן שפה. ברור שחלק מהמלים בהן אנחנו משתמשים שייכות בכלל לשפות אחרות. אני זוכרת את ההלם שלי כאשר נתקלתי בצרפת במילה "תעריף", הנהגית כמו שאנחנו הוגים אותה (בלי ע' כמובן) ומשמעותה זהה למשמעות שלנו. כשבדקתי ראיתי שמקורה בכלל תורכי... אם אתה אומר שיש ערך מוסף לקריאת נאומו של פריקלס בשפת המקור - אין לי אלא לקבל את דבריך. כי אין לי מושג. מעט מאד דברים קראתי בשפת המקור (מן הסתם נכתבו באנגלית או בצרפתית) ולמעט משחקי מלים שאינם ניתנים לתרגום, לא הבחנתי בערך מוסף. (זה כמובן לא אומר שאין ערך מוסף לקריאה בשפת המקור.)
yaelhar	yaelhar (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) strnbrg59, אני מסופקת אם דוברי שפה כלשהי, משכילים ככל שיהיו, יתייחסו לשפה אחרת כאל גורם מתקן. אנחנו משתמשים בשפה בצורה ספונטנית ולמעט אנשים ספורים שמתעניינים לא נותנים את הדעת על קשרים שיש לשפתם עם שפות אחרות. ברור שלרוב השפות יש קשרים ללטינית. גם לאנגלית אבל יותר ממנה לרומנית, לפולנית, לספרדית, לצרפתית. אבל אני לא חושבת שהקשר הזה הופך את דוברי השפות האלה למודעים אליו.
Pulp_Fiction	Pulp_Fiction (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) שפה מתה, האמנם? כולנו משתמשים במילים מהשפות "המתות" כל כמה דקות: 'פסיכולוגיה', 'גיאוגרפיה', 'אנטיביוטיקה'...אינספור.משתמשים בהן על מנת להגדיר זנים של יצורים חיים וצמחים, כינויים מדעיים. אפילו קוראים בשמות השאולות מהן לתכנות מחשב,של פרויקטים בכל התחומים ואף לוירוסים...כך שהן חיות ובועטות. מעבר לכך, יש הרבה ערך מוסף לקריאת נאומו של פריקלס למשל בשפת המקור, ובכלל כתבים בולטים של ימי קדם. אם זו לא תרבות, מה כן? נ.ב: האם תמיד אני חושב שונה ממך?
strnbrg59	strnbrg59 (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) יעל, לדוברי אנגלית, יש תועלת מעשית מלימוד לטינית. זה מאפשר להם להבין יותר טוב את לשונם. אולי גם מונע מהם לעשות שגיאות מחפירות, למשל להזהיר את הבריות, בנאום צדקני על הגזענות, מ-to denigrate את השחורים. (כן, לרוב אין מושג ש-denigrate זה, מילולית, להשחיר) שלא כמו העברית, מקורות האנגלית ושורשי אוצר המילים שלה (כן, גם למילים אנגליות יש שורשים!) נמצאים בלשונות אחרות, זרות לחלוטין לאנגלי של ימינו. מקורות אלה שניים: הרומאים, שבמשך ארבע מאות שנים הביאו לאנגליה חוק, סדר וביוב הגייני; ומאידך ערברב של שבטים פראיים שקדמו לרונאים ואחר כך ירשו אותם. הבחירה איננה קשה.
yaelhar	yaelhar (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) אכן, רץ. הסיפור חסר יומרות ונכתב בלי מאמץ, מה שמורגש. נכון גם שהילטון מאדיר את הערכים השמרניים המקובלים (בספר הזה אני לא חושבת שיש ביקורת חברתית כלשהי...)
yaelhar	yaelhar (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) תודה רבה, Pulp_Fiction התרבות ההומניסטית של העולם המערבי כמו גם חלק מהפילוסופיה מבוססות בחלקן על תרבויות עתיקות. אבל שפה מתה אינה תרבות. וכמתה היא אינה נתונה לשינויים ולתהליכים להן נתונה כל שפה שמדברים בה. מבחינתי שפה מתה (שהיתה שימושית לתפילה, לציטוטים או למרשמים רפואיים) אינה רלבנטית לדבר. מה שכמובן לא שולל את זכותך לחשוב (כרגיל...) אחרת ממני (-:
רץ	רץ (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) מעניין שהספר הזה נכתב לעיתון כסיפור חג המולד, בזמן קצר ביותר, ללא ימרות גדלות, מסמל את הערכים הטובים והישנים ואת הצורך לשינויים בברטניה.
Pulp_Fiction	Pulp_Fiction (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) הבריטים הם אחרי הכל עם של ניגודים. עם כל החינוך השמרני בדיון שהתקיים מתישהו בין שתי מלחמות עולם באחד ממעוזי השמרנות (אוקספורד נדמה לי) החליטו הסטודנטים שלא ראוי ללכת להילחם Not for the queen and not for the country. באשר לשפות עתיקות, אז עליהן מושתתת כל התרבות ההומניסטית המודרנית והפילוסופיה המדעית,המבט אל התקופה ההיא איפשר את היציאה מחשכת ימי הביניים. אז אני אישית מצטער שלא למדתי יוונית קלאסית או אפילו לטינית.
מורי	מורי (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) הישראלי בהחלט יודע מה זה תוהו ובוהו כי יהיה בסדר.
strnbrg59	strnbrg59 (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) יחסו של בריטי משכיל ליצירות הספרותיות של הרומאים והיוונים היא כיחסו של ישראלי חילוני משכיל לתנ"ך: מופת לשוני, מעיין משותף של מוטיבים ומשלים ואיזכורים, סיפור רקע לאומי. אז לפני שאתם מצפצפים על לימוד בעל פה של קטעי שירה לטינית תחשבו: מה הייתם חושבים על ישראלי שאין לו מושג מה זה "תוהו ובוהו" או "גיא צלמוות" או "הלנצח תאכל חרב"?
yaelhar	yaelhar (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) רב תודות, זאבי.
yaelhar	yaelhar (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) תודה רבה ראובן. שמעתי שיש סרט, לא ראיתי.
זאבי קציר	זאבי קציר (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) יעל תודה לך על עוד סקירה יפה.
ראובן	ראובן (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) בדומה לרויטל זוכר שיש סרט.סקירה יפה
פרפר צהוב	פרפר צהוב (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) יעל, אני מקווה שתרבות היא לא שפת הרחוב הזיבורית, שלצערי שומעים בימינו. הציטוטים מהספרים ומהשירים עדיפים בעיני, ואלה שידעו לצטט מהיצירות גם הכירו את היצירות בכללותן, ולא רק ציטוטים המתאימים לחידוני טריוויה.
yaelhar	yaelhar (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) תודה רבה, מורי. צ'יפינג. (אולי "פינג" הוא באנגלית "הכל כלול"?)
yaelhar	yaelhar (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) תודה רבה, פרפ"צ. כמו שכתבתי, לא בטוחה שידיעת ציטוטים היא "תרבות". גם לא בטוחה שחידוני טריוויה הם "תרבות" (אני בטוחה שהם משעשעים את אלה שיודעים) לא חושבת שבתקופה בה נדפס הספר הזה הדפיסו כל כך הרבה ספרים פה. אבל אני מניחה שיש נוסחה שמבטאת את כמות העידית וכמות הזיבורית גם בספרות(-: לצערי אני לא יודעת לצלם, להעלות תמונות ולעשות עוד כמה דברים חיוניים בתחום... בחרתי גירסה אחרת, מאוחרת יותר, נראה לי, שיש בה כבר ביקורת אחת.
yaelhar	yaelhar (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) תוקה רבה, רויטל. אם אפשר לקרוא לו ספר... הוא חמוד ונעים לקריאה.
yaelhar	yaelhar (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) תודה רבה, strnbrg59 אני לא יודעת מה זה "יותר תרבות". לא בטוחה שציטוט בלטינית או יוונית עתיקה הוא "תרבות".
strnbrg59	strnbrg59 (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) לא מורי, זה "פיש נ צ'יפס, ובאר"ב בופאלו צ'יפס. פרפר, אגב ידע במקורות, זה ככה גם פה. בעל טור בעתון הארץ, אפילו הוא אטאיסט, ידע לתבל את דיבורו בביטוים (סתומים כמה שאפשר) מהתנ"ך ומכתבי חז"ל.
מורי	מורי (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) אז שמו המלא הוא צ'יפס-חומוס-סלט?
פרפר צהוב	פרפר צהוב (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) בוגרי בתי הספר הטובים ידעו גם לצטט שירים של גדולי המשוררים האנגליים. לא בטוח שזה יעיל ופרודוקטיבי בהתאם לתפישה הנוכחית, אבל יש בזה משהו קסום ועושר תרבותי שלא רק על מנת לייצר הכנסה. נחמד לראות, למשל, את הריוט והסטאז'ר שלו שמנסים לזהות שירים ומחזות לפי מובאות שהם מציגים זה לזה. ספרות זיבורית כנראה לא חסרה עם כמויות הספרים שמדפיסים בארץ :-) לגבי הגירסה הזאת של הספר, את יכולה להעלות את תמונת הספר לאתר להעלאת תמונות ולפתוח בקשה להוספת הכותר בפורום סימניה עם נתוני הספר וקישור לתמונה.
רויטל ק.	רויטל ק. (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) זכור לי במעומעם סרט בשם הזה שהראו לנו בבי"ס לא ידעתי שיש גם ספר
strnbrg59	strnbrg59 (לפני 3 שנים ו-8 חודשים) נתנו לנו את זה לקרוא בכיתה ד'. תודה שהזכרת לי את הספר הנחמד הזה. אולי נכון מה שאמרת לגבי לטינית כסימן היכר בין בני טובים אנגלים. מה שבטוח, בוגרי בתי ספר פשוטים בתקופתו של צ'יפס יצאו עם יותר תרבות מבוגרי איטון והאררו של היום.