ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 28 בדצמבר, 2021
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
זה הספר הראשון של לנץ שאני קוראת. ואם לשפוט על פי הנובלה הזו – לא הפסדתי שום דבר.
נער בן 17 מתאהב במורתו לאנגלית. המורה יפה וצעירה – ונראית אף צעירה לגילה (זה מוזכר מספר פעמים בסיפור) היש קלישאה יותר מזה? כמעט כל נער ונערה חוו סוג של משיכה למורה/מדריך(ה) בתהליך הפיכתם לבוגרים. חלק מהם אף מימשו את חווייתם למרות האיסור (המחוייך לפעמים) על סוג יחסים כאלה. (לפעמים זה ממש מצליח. ראו דניאל מקרון)
אני האחרונה שאטיל ספק בכנות רגשותיהם של מתבגרים. כשהם אוהבים – זה בעוצמה ענקית, שאולי לא תחזור שוב בעתיד. כשאני קוראת סיפור על אהבה של בן 17, אני מצפה למצוא את הרגש המתפרץ הזה, מאחורי המלים. לא מצאתי אותו בנובלה הזו. לנץ מספר את הסיפור תוך שהוא נועץ כל מיני יתדות דרמטיות בדרך. הסיפור נפתח בעצרת זיכרון למורה שמתה (ברור. אחרי שהפרה את הטאבו לקיים יחסים עם תלמיד צעיר ותמים) ומשאיר את נסיבות מותה לא ברורות, לצורכי מתח (הא!)
הכתיבה של לנץ היא רשימת מכולת. הוא מתאר את כל מה שקרה, ללא קשר לצרכי הסיפור. אבל אין שום אש בכתיבתו, שום הרגשה של אמת. זה בדיוק מה שיכתוב איש זקן (הוא כתב את הנובלה בגיל 82, 6 שנים לפני שנפטר) המשקיף אחורה אל חווייה דרמטית, אולי של מישהו אחר. ניסיון של אותו קשיש להיזכר איך זה להיות בן 17. תאור מדוקדק ומשמים של אירועים שאינם מרגישים אותנטיים ואינם מאפשרים (לי) שום הזדהות.
אולי יש הצדקה לבזבז זמן בסוף השנה ולהביא את השנה הבאה קצת יותר מהר.
0
28 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, עמית לנדאו.
אולי אקרא את "השיעור בגרמנית" אחרי שאשכח קצת את הספר הזה... |
|
|
עמית לנדאו
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
השיעור בגרמנית ובמיוחד מוזאון המולדת שלו ספרים מצויינים.
|
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, רץ.
אני כמובן לא מסכימה עם הגדרת הרגש באמצעות תיאורי נוף. אליגוריות הן טובות כדי להמחיש משהו אבל רגש לדעתי הוא משהו שאתה חש או לא, ואינו ניתן להמחשה פשטנית. אני לגמרי לא מתכחשת לעובדה שאתה יכול לאהוב ספר שאני לא אהבתי (-: |
|
|
רץ
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
אני דווקא מאוד אהבתי את הספר הזה. אני חושב שהרגש המתפרץ מתבטא באמצעות הנופים, הקור שהופך לאביב, השחיה בגופות מעט חשופים,
תחושה של תשוקה מרומזת כמו הנערות הרוחצות של רנואר, אחת מהן מבטאת נעורים ותום לב על רקע צבעי אביב מתפרצים.
|
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, עמיחי.
לפני שקראתי את הנובלה הזו היה לי בראש "השיעור בגרמנית" שלו. אולי עוד אנסה אבל אין לי ספק שזה לא יקרה בזמן הקרוב. |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
כמעט לכל אחד היה/תה מורה כזאת. בנות מפנטזות על דברים אחרים מבנים, אבל בסופו של דבר זה מסתכם לפנטזייה מינית. המורה יהיה זה שיחליט האם להגשים למתבגר/ת את הפנטזייה ולעבור לצד הלא אתי של הדברים, או להשאיר אותו עם הפנטזייה (לאורך זמן, גם בלי להתחשב באתיקה, זה הפיתרון הכי מוצלח לכולם, חוץ מלדניאל מקרון...) |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, אנקה
אם הצחקתי - זה שכרי (-: הרבה מאד תלמידים ותלמידות מפנטזים על מורה (לפי המין החביב עליהם). בנוסף למשיכה המינית הרגילה יש למורה גם סקס-אפיל של סמכות וידע. אני מניחה ש"ההספק" שלי מקורו בקריאה מהירה. נדיר מאד שאני קוראת יותר משעה וחצי ביום. בכל זאת צריך לעשות עוד דברים ועל 8 שעות שינה בלילה אני לא מוותרת (-: |
|
|
עמיחי
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
תודה, יעל.
טרם קראתי אותו. "שיחת העיר" שלו מחכה לי על המדף. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
הייתה לי מורה ללשון
שבדיוק מתאימה לתיאור . לא היה אף בן סטרייט בשכבה שלא פינטז על איזה מעשה אהבה איתה. לא ידוע לי אם מישהו אכן זכה בסוף.
למדתי שיש סופרים שלא להכיר את מפעלם לעומק זה ממש לא נחשב חור בהשכלה. |
|
|
אנקה
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
מורי, חייכת אותי :)
|
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
אנקה, יום אחד בא הבן לבקר את אביו הקשיש. נו, אבא, שואל הבן, יש לך משהו מהצד?
לא ידעתי שהעבירו את זה לצד, מתפלא האב. |
|
|
אנקה
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
יעל הצחקת אותי עם התובנות שלך על לנץ הישיש :) ובאמת קשה מאוד להיזכר בגיל 82 איך זה להיות בן 17.
על רומנים בין מורות לתלמידיהם קוראים די הרבה בעיתון, לפחות בארה"ב, אני מניחה שגם כאן למרות שנדמה לי על רומנים בין תלמידות למורים שהם נפוצים יותר.
מה שמדהים אותי הוא הספק הקריאה העצום שלך. אנא שתפי אותי בפנומן הזה. הסקרנות הורגת אותי ;) |
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
לא, הוא לא.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
מורי, אתה כנראה לא בנוי לספרים ליריים. "ארמון הקרח" מצוין.
|
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
קורא את ארמון הקרח וזה לא מעניין.
|
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, מוריה.
לא חושבת שהוא יכול היה להיכנס לראשו של בן 17... חסר לו משהו. מה שמזכיר לי את טאריי וסוס ב"ארמון הקרח". הוא כתב את הסיפור כשהיה בן 67. הוא תיאר בסיפור שתי ילדות בנות 11. גם הוא לא הצליח להיכנס לעורן של ילדות בגיל הזה. אבל כתיבתו היא כה טובה, הדימיון שלו כל כך מרתק שקורא(ת) הספר סלחה לו על עיצוב הילדות הבלתי אפשרי. |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, יוֹסֵף
אם כך זה מאפיין את הסופר? אז לא. |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, פרפ"צ.
מבינה אותך. |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, מורי.
לפי הסיפור היחיד שקראתי ממנו אני מסכימה איתך. |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, סקאוט.
את בהחלט צודקת: יש סופרים טובים שאינם יכולים לכתוב סיפור קצר וטוב, וההיפך נכון גם הוא. היות ולא קראתי דבר של לנץ קודם אני לא יכולה לומר שהוא טוב יותר ברומן שלם. את גם צודקת שתמיד כדאי להחליט לבד. קריאה היא לגמרי אינדבידואלית ומה שאני לא אהבתי יכול להיות שאת תאהבי. |
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
לא קראתי שום לנץ לפני כן, ואני שמחה לשמוע שלא הפסדתי.
נשמע שהוא פשוט לא הקפיד להיכנס לראשו של נער בן 17. האם הוא נקודת המבט בסיפור? |
|
|
יוֹסֵף
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
יכול להבין.
קראתי את "מחלקת אבדות" שלו מזמן, ולא התרשמתי במיוחד.
|
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
לא מפתיע.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
ניסיתי לקרוא את "השיעור בגרמנית" וויתרתי. היה מאוד משעמם.
|
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
קראתי כמה מספריו והוא פשוט גרוע.
|
|
|
סקאוט
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
הסופר הזה מסקרן אותי עוד מהביקורות על שיעור בגרמנית שלו.שם זה רומן באורך מלא
ולא נובלה.
נשמע שהנובלה נפלה מאוד למרות שהעלילה נשמעת מרתקת ועם סיפור כזה היה צריך לבנות עלילה עם רגש רב הרבה יותר והוא לא צלח את המטרה וחבל. עם זאת, אני בהחלט אנסה את ספרו "השיעור בגרמנית" ואולי את הנובלה הזאת כי אולי דעתי תהיה שונה. אולי תנסי את ספריו הארוכים יותר? אולי שם הוא יקצור הצלחה. לכתוב סיפור קצר זו אומנות שלא רבים מצליחים בה. |
28 הקוראים שאהבו את הביקורת
