ביקורת ספרותית על מעבר המכשפים - מסעה של אישה מאת טאישה אבלאר
ספר טוב

---

טאישה אבלאר מתארת את חניכתה בידי מכשפת מכסיקנית בשם קלרה. זו אוטוביוגרפיה מעניינת על תרבות, מנהגים והבנת החיים השונה ממה שאנו רגילים אליו.
אני מאמין שכל מה שכתבה טאישה אכן קרה, המילה מכשפת או כישוף היא קצת מטעה. אנחנו קוראים לכישוף כל מה שלמעשה אנחנו לא מצליחים להסביר באמצעות ההשכלה ונסיון החיים שלנו. ההכשרה שטאישה קיבלה היא בעצם כיצד לשפר את אייכות חייה ולהפוך את החיים והמחשבות לחיוביים יותר. התוצר של הבודהיזם והטאואיזם ועוד פרקטיקות רבות אחרות הוא זהה, כולם מנסים להקנות לנו אייכות חיים טובה יותר לפי דרכם.
הכתיבה טובה ומעניינת אם כי לעיתים יש קטעים לא מובנים או עמומים וזאת מכיוון שאני כקורא לא מתאמן בפרקטיקה הזו ולכן ההבנה יכולה להיות חמקנית. הגישה מראש להנאה מספר כזה צריכה להיות שלא נצליח להבין את כל הכתוב. כמובן שלא ניתן לתרגל את שטאישה כותבת עליו ללא הדרכה צמודה של מורה מנוסה, לכן אם באים בגישה של להנות מסיפור טוב אתם תקבלו סיפור טוב, אם תחפשו שיטות לשיפור חייכם על ידי תרגול המדובר תצאו מתוסכלים. אם לא רוצים להתעמק יותר מידי אפשר להתייחס לספר כאל ספר פנטזיה ואז הכל מסתדר. לדעתי שילוב של קריאה מעמיקה לטקסטים הברורים יותר וקריאה בסגנון ספר פנטזיה לטקסטים המורכבים יותר יתנו לכם הנאה מירבית.
לחונכת של טאישה היה רקע עמוק בתרבויות המזרח הרחוק, אומנויות לחימה ופילוסופיה של המזרח, אבל הדרך שהחונכת מעבירה לטאישה היא מכסיקנית בעיקרה, אם כי לא קשה לראות השפעות מסויימות של תרבויות המזרח הרחוק.
אפשר לומר שהספר מאוד העשיר אותי ופתח לי צוהר לעולם אזוטרי ומופשט בסגנון מכסיקני שלא הכרתי קודם (חוץ מבספריו של קרלוס קסטנדה שהיה בעצם חבר לשבט המכשפים של קלרה).

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על מעבר המכשפים - מסעה של אישה