ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 25 בנובמבר, 2021
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
כשפגשתי אותו על הספסל התלבטתי אם לקחת אותו. הוא נראה לי זקן (אמנם שמור במצב טוב, אבל בכל זאת...) שם הסופר לא אמר לי דבר, ושמו, "הצוואה", העלה בדעתי אינטריגות בתוך המשפחה, מריבות על רכוש. דברים כאלה, לא מלהיב במיוחד. למרות ההסתייגויות לקחתי ושמחתי בו.
המספר את הסיפור הוא עורך דין, שמסיבות של חוש צדק מפותח ואובססייה לאמת, מצא שאינו מתאים לעסוק במקצועו והפך לסוג של בלש החוקר תעלומות. הוא משתמש בידע המשפטי כשפה ותשתית למקצועו החדש, מחפש מידע בדרכים יצירתיות שאינן דומות לנהלים המאפיינים את מקצועו הקודם. הוא נשכר למצוא את אהובתו הויאטנאמית שנעלמה בסוף המלחמה ואת הילד או הילדה שילדה לקצין אמריקאי, בתקופת המלחמה. הקצין הפך מיליונר. הוא לא הצליח למצוא את אהובתו בעודו בחיים, הלך לעולמו והשאיר את המשימה בצוואתו למנהלי עזבונו.
נאמנות למולדת נחשבת ערך חיובי בעיני חלק מהאנשים, במשוואה שאינה מאוזנת. מהפרט נדרשת נאמנות למולדתו, לעתים עד מוות. המולדת, מהצד השני, אינה נדרשת לנאמנות יתירה כלפי אזרחיה. לעתים קרובות היא מקפחת אותם. לפעמים יש לכך סיבות. לפעמים זה סתם ככה. מאות אלפי אמריקאים צעירים יצאו למלחמה בויאטנאם. חלקם לא חזרו. חלקם שבו נכים ופצועים או מצולקים לנצח. גם חלק מהויאטנאמים ששיתפו פעולה עם האמריקאים נותרו לגורלם – לכליאה או מוות – אחרי שהאמריקאים נוצחו במלחמה שם והתפנו בבלאגן בלי לתת את הדעת לבני בריתם. קבוצה של נפגעים עליהם לא מרבים לדבר, היתה של נשים שחיו עם אמריקאים וילדו להם ילדי תערובת. רבות מהן הושארו לגורלן כשהסביבה מתנכלת להן. ילדים נמסרו לבתי יתומים. נשים נכלאו במחנות כי הן לא היו נאמנות למולדתן ועמם וטימאו את דמם הטהור בממזרים בני תערובת.
הספר, שיצא לאור ב 1994, מרתק ואינטליגנטי. טופר, שהוא סופר, עיתונאי ותסריטאי מבסס את טיעוניו באופן אמין, בכתיבה טובה ולא מתלהמת, דמויות מציאותיות ואינטריגות מוכרות. הסיפור המרתק יכול היה להיות ספר המשך מצויין ל"האמריקאי השקט" הנפלא של גרהם גרין. אפשר לראות איך האמריקאים משנות החמישים שהגיעו לויאטנאם נבערים בתמימותם התפתחו, רכשו אכזריות חדשה וסלידה מובנית מה"לא אנשים" המלוכסנים, שנועדו לשרת אותם ולהגיד תודה על הפרנסה – כמשרתים, זונות, מאכרים ומרגלים - שהביאו להם האמריקאים יחד עם "דמוקרטיה" ומלחמה בת 16 שנה שהרסה את המרקם האנושי והתרבותי והותירה עיי חרבות וקברים.
יש מה להסיק מהספר הזה, לא רק על העבר. הוא רלוונטי להפליא גם היום.
27 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
קיבוצניק
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
בזכות חיילים אמריקאים שוחררה מערב אירופה מהיטלר ולא נכבשה ע"י סטלין. בזכות התערבות צבאית אמריקאית באסיה, 45 מיליון דרום קוריאנים חיים בדמוקרטיה משגשגת ולא תחת קים ג'ונג און. גם רת זה צריך לזכור.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
יעל, אני מקווה
שאת בכל זאת סולחת להם על משהו:-)).
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
לפחות מאמא תרזה עשתה כמה דברים טובים בחייה.
לגבי ביידן, הציפיה הכי גדולה שאפשר לצפות ממנו היא לבטל את הדרישה לויזה לארה"ב :-) |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
פרפר, אף אחד לא עושה
שום דבר רק לשם שמיים, גם מאמא תרזה קיוותה להרוויח את גן העדן בסוף הדרך...
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
לא הייתי מתנגד שהאמריקאים יכנסו לבורמה ויחסלו את המשטר הצבאי שם,
אבל סביר שהם לא יעשו זאת לשם שמים. המירב שביידן מסוגל לעשות זה לשאת נאומים.
|
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
Pulp_Fiction על טעות ועל תמימות הייתי סולחת.
אבל - לא טעות ולא נעליים. הם חזרו על אותו מהלך גם אחרי התבוסה בויאטנאם, כאילו כלום לא קרה ואם רק ישתמשו ביותר כוח יצליחו להפיל שליטים, להשליט את גישתם, להֵראות נאורים, לנצח סוף סוף. תמיד אפשר להיתלות ב"ידידינו ביקשו מאיתנו" השחוק. גם אם "הידידים" הם שניים וחצי אנשים מורמים מעם. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
יעל, זו הייתה גם התמימות שלהם, האשליה שיוכלו לצאת מהר מתי שירצו.
גם אדם פרטי כשמגלה שנכנס להרפתקה שמסתבכת, לעיתים קשה לו מאוד לצאת ממנה, על אחת כמה וכמה זה נכון למעצמה עולמית שיש עליה מגוון לחצים.
ראובן, אולי באמת פחות היה אכפת להם מהוויטנאמי הממוצע.כן איכפת היה מבני בריתם, כשגם השלטון הדרום וייטנאמי ביקש מהם עזרה,ביודעו שלא יוכל להתמודד מול הקומוניסטים הנתמכים בעצמם על ידי ברה"מ וסין. מעבר לכך, נכון לאותו הזמן החשש מהקומוניזם לא היה פרנויה מדומיינת. משטרים רודניים ואכזריים קמו באסיה אחד אחרי השני ואיימו אפילו על יפן . אז קל להגיד טמטום בדיעבד. |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה, חני
לא חושבת. אני מתנהלת כמו שתמיד התנהלתי. כלומר - קוראת באופן מקרי ולא מתוכנן. לפעמים, כמו שציינת, זה יוצא טוב. |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
רב תודות, סימנטוב
מסכימה איתך. זה מסוג ההפתעות שמבטיחות שתמשיך לנסות... |
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
יעל נדמה לי שאת בתקופה של הרפתקאות
עם ספרים:) הפעם יצא טוב |
|
|
סימנטוב
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
הכי אני אוהב שספר ככה אני נופל עליו במקרה ולא מצפה על כלום ויוצא ספר טוב.
|
|
|
ראובן
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
פאלפ- כידוע לך בוודאי ארה"ב לא נכנסה לוייטנאם בשל איכפתיות מהם,
אלא בשל חשש מהקומוניזם-תיאוריית הדומינו. כאילו מעניין אותם מה טוב לוייטנאמי הממוצע. גם הפלישה לעיראק ב1991 היתה בגלל נפט ולא איכפתיות מכוויית. האנטי קומוניזם התבטא מאוחר יותר בדוקטרינת רייגן, שהתבטאה גם בפרשת איראן-קונטראס. בקיצור,טמטום. עשרות אלפי חיילים הרוגים והרבה יותר באסיה ולשם מה? |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה, זאבי.
|
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
הבעיה אינה שזו היתה טעות, לפי דעתי. הבעיה היא שעמים - במיוחד כאלה שמרגישים חזקים - אינם לומדים מטעויות. לשפוך חיילים אמריקאים לתוך האש הנוראה של וייטנאם היה טעות. אני בטוחה שגם חכמי הצבא וגם המנהיגים האזרחים הבינו אחרי מספר שנים שההישגים שציפו להם לא יקרו. אבל במקום להחליט על חיתוך מהיר והפחתה בנזק, הם התעקשו על עוד מאותו דבר. והם עשו דברים דומים (אם כי בהיקפים אחרים, כמובן) באפגניסטאן ובעירק. |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
חן חן, אנקה.
אכן זו היתה מלחמה שהיתה טרגדיה מתחילתה (עוד לפני שהאמריקאים לקחו בה חלק, ואז היא נקראה "מלחמת הודו-סין) ובמיוחד בתקופה בה היא נקראה שם "המלחמה האמריקאית". מליוני הרוגים - יותר מהצד הוייטנאמי אבל כמובן אמריקאים נהרגו בהמוניהם. פצועים, נכים, פגועי-נפש... |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה, בנצי
אכן, במיס סייגון הוזכרה התופעה. אבל זה אחרת כשאתה רואה את זה במחזמר מושקע. היאוש בהחלט נעשה יותר נוח... |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה, ראובן.
מסכימה, כמובן. לעניות דעתי אין מלחמות לא מטומטמות (אולי חוץ ממלחמות להגנה עצמית, כאשר באמת אין ברירה) |
|
|
זאבי קציר
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
סקירה מעניינת, תודה לך יעל.
|
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה, אושר
אני בספק אם יש סימטרייה כלשהי בין הציפייה מהפרט לנאמנות למולדתו, לבין הציפייה מהמולדת לנאמנות לנתיניה. "מולדת" זה דבר די מופשט ונראה שגם נאמנות היא כזאת. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
מלחמת וייטנאם הייתה טעות
קשה. גם הניהול שלה בסופו של דבר היה כושל. עם זאת, לשפוט בדיעבד זו חכמה קטנה מאוד. צפון קוריאה, סין, קמבודיה, וייטנאם עצמה, ממש משטרים "אנושיים" ,שוחרי זכויות אדם, נכון? לא כל העם הוויטנאמי רצה בקומוניסטים הרודנים, חלק ניכר ביקש שהאמריקאים יעזרו להם.האם ארה"ב הייתה צריכה להתערב? כנראה שלא. מי שהתחיל את המלחמה הזו היה אגב קנדי, את זה לא מרבים להזכיר, וזה אדם שהבין משהו בשלום.
לצערי המין האנושי תמיד מצא על מה לריב, לא יחדל ממעשי רצח ושנאה עם או בלי האמריקאים. |
|
|
ראובן
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
אנקה-בנוגע להערתך ליעל-וייטנאם היא יום כיפור של ארה"ב.
ותופעות קשות כמו הטבח בכפר מאיי-לאי. האייג'נט אורנג' הנורא שפגע גם בכוחותיהם. צדיקים הם לא היו. |
|
|
ראובן
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
אנקה- אמריקה לקחה על עצמה את תפקיד השריף ולפעמים נגמר רע.
חלק בטמטום רב.
הוויטקונג עם נעלי התעמלות ונשק מיושן הביסו אותם. כוחות ארה"ב לא היו בנויים למלחמת גרילה עם מי שאין להם מה להפסיד. לא כל התערבות. בנורמנדיה הם הצליחו למרות האבידות, ועם הטעיות מבריקות. איך אמר ג'יימס קאן ב'אירייזר'? 'מלחמות באות והולכות בוייטנאם הפסדנו, במפרץ ניצחנו. ההבדל הוא מי מת ומי מתעשר. אישית, מעדיף להתעשר'. |
|
|
אנקה
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
ראובן, עם כל הכבוד לאמריקה ולאמריקאים כל התערבות כזאת מסתיימת
עם הזנב בין הרגליים בבריחה מעל הגגות עם מסוקים ועדיין לא למדו את הלקח שלהם.
|
|
|
אנקה
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
ליעל, כתבת יפה על נושא כאוב. לאמריקאים המלחמה ההיא עדיין פצע פתוח ולנו יש את המלחמות שלנו.
היה לי מעניין לקרוא ספר שמביא את הסיפור מהצד השני. במלחמה ההיא בל נשכח נרצחו/נהרגו 2 מיליון ויטנאמים (זה המספר שמופיע במוזיאון המלחמה בהו צ'י מין סיטי (סייגון)
|
|
|
בנצי גורן
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
תודה יעל.
על פי מה שכתבת, מזכיר לי קצת את מיס סייגון.
|
|
|
ראובן
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
וייטנאם היתה אחת השגיאות המטומטמות ביותר של ארה"ב.
60,000 הרוגים, פגועי נפש רבים וה'אייג'נט אורנג'' הנורא שפוזר שם. כדי להשיג כלום ושום דבר. פראנויה אנטי קומוניסטית. |
|
|
אושר
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
תודה yaelhar- נראה שכול מולדת מאכזבת את נתיניה וכיום האזרחים הטובים ביותר הם אזרחי - העולם, מהגרים ,מרוויחים כסף ויש להם אזרחויות כפולות.
|
27 הקוראים שאהבו את הביקורת
