“#
כשפגשתי אותו על הספסל התלבטתי אם לקחת אותו. הוא נראה לי זקן (אמנם שמור במצב טוב, אבל בכל זאת...) שם הסופר לא אמר לי דבר, ושמו, "הצוואה", העלה בדעתי אינטריגות בתוך המשפחה, מריבות על רכוש. דברים כאלה, לא מלהיב במיוחד. למרות ההסתייגויות לקחתי ושמחתי בו.
המספר את הסיפור הוא עורך דין, שמסיבות של חוש צדק מפותח ואובססייה לאמת, מצא שאינו מתאים לעסוק במקצועו והפך לסוג של בלש החוקר תעלומות. הוא משתמ”