ספר מוזר ביותר.
דמות ראשית פסיכופטית.
הרבה מילים גסות שמוכנסות בכוח.
למרות זאת, אהבתי את הדיבור הישיר, האדיש והפשוט של הדמות הראשית, שהופך את הסיפור המוזר הזה לדי נחמד לקריאה.
מה שכן העובדה שיורם קניוק הוציא את הספר הזה בשם בדוי מוסיפה רובד מעניין לכל הסיפור..

הדבר הכי קרוב לטרנטינו (שיצא לי להתקל בו) שהספרות העברית הוציאה.

לכאורה, הרבה אלימות לצורך האלימות. הרבה מין. הרבה רדידות - אבל גם המון עומק.

מה שהכי הכניס אותי לסיפור זה דווקא הרקע שלו - יורם קניוק, אי שם ב 1993, עשה שיעור "מורה אורח" בתיכון, ושאל תלמידים למה הם כל כך מתלהבים מאלימות בסרטים. קמה נערה יפה ואמרה לו "כי אלימות זה סקסי". והספר הזה - הוא החיפוש שלו, ההתמודדות עם האמרה הזו. וזה מה שיפה בזה...
במקור הספר הוצא תחת שם בדוי של בחורה, אך לאחר 15 שנה הוא יוצא שוב תחת שמו של קניוק.

המסע שעוברת הנערה שלא מסוגלת להרגיש - כולל רצח, זנות והרס עצמי - כל זה בלי שום מטרה נראית לעין.
יש הרבה שלא יתחברו לזה - אבל אני דווקא שועשעתי מאוד מהסיפור, וגמעתי אותו תוך שעתיים וחצי (הוא יחסית קצר).

ממליץ :)

מעט משונה.

בחורה צעירה ובלונדינית שיוצאת במסע אלימות ודחפים ללא הכרת עצב או שמחה, כאב או הנאה.

אם זה לא היה דומה כל-כך לתרגיל בכתיבה זה היה יכול להיות טוב באמת, אבל רואים שהסופר מתנסה כאן במשהו שהוא אינו מורגל בו.


אהבתי מאוד את הסוף. ובכלל, חוויה מעניינת.
יכול היה להיות מעט יותר משכנע.