ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 6 בספטמבר, 2021
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
יש ספרים שמצליחים לעקוף קוי הגנה שנבנו בזהירות.
אני משתדלת לא לקרוא ספרים על אלימות נגד חסרי-ישע, ספרים העוסקים באלימות מינית, בסחר בנשים (או בילדים) ובהתעללות לשמה. ההצדקה שלי היא חוסר האונים שאני חשה כשאני קוראת את החומרים האלה, כשהכתוב אינו ניתן לשינוי ועולם כמנהגו נוהג.
איכשהו חשבתי שאם אקרא ספר העוסק באסטוניה, שכל הידע שיש לי עליה הוא תיאורטי (מדינה בלטית קטנטונת, גובלת בלטביה וברוסיה, גבול ימי עם גרמניה ופינלנד, אוכלוסייה של פחות ממליון וחצי תושבים, רובה כפרית ודי נחשלת) יהיה לי הריחוק המתאים ממה שמספרת אוקסנן. טעיתי בגדול.
הסיפור מסופר בפרקים קצרים שלכל אחד מהם כותרת עניינית, המתארים זמנים שונים בחייהן של דמויות. הוא מתרחש בין שנות השלושים של המאה הקודמת עד שנות התשעים בה. הוא מסופר מזווית ראייתן של כמה דמויותיו, בעיקר שתי נשים וגבר. מתאר את קורותיה של משפחת איכרים במקביל לקורותיה של אסטוניה. כולל תיאורים קשים לקריאה (על חלקם דילגתי) של התעללות בנשים, מינית ואחרת. הדמויות מעוצבות בכישרון רב, מאופיינות באופן ברור והתנהגותן ברורה לקורא(ת) גם כשהיא נראית תמוהה.
סופי אוקסנן היא סופרת פינית ילידת 1977, שזכתה עבור ספרה זה בפרסים ספרותיים מכובדים. ניכר שהיא מכירה היטב את מה שהיא כותבת עליו. אמה אסטונית והיא בילתה חופשות ילדות אצל סביה האסטונים הכפריים. היא אינה מתארת שום דמות כרק טובה או רק רעה. הקורבן הוא גם מתעלל. הטוב הוא גם רע. החבר הוא מי שלא ניתן לסמוך עליו, אח יכול לבגוד באחיו. אין פה סולידריות, יש פה הישרדות. זה רק הופך את הסיפור ליותר אמין והרבה יותר טורד מנוחה. אחרית דבר מאת רמי סערי – שתרגם את הספר מפינית ברמה הגבוהה שאיפיינה את כל התרגומים שלו שקראתי – מכניסה את הספר למסגרת היסטורית-אתנית ומאפשרת לקורא(ת) מבט רחב יותר על הסיפור.
בספר יש חמישה חלקים. ארבעה מעולים (וקשים מאד לקריאה, למרות קריאוּתם) וחלק חמישי (59 עמודים) מיותר, שלמרות שהוא מנסה לפתור לקורא את השאלות שמתעוררות בו, הוא מקלקל ומפחית מעוצמתו של הספר. הוא גם הסיבה שלא דירגתי בחמישה כוכבים, כפי שחשבתי במהלך הקריאה.
יצא שזה הספר האחרון שקראתי בשנה העברית האחרונה. מצד אחד יופי שהספר האחרון הוא ברמה כל כך גבוהה. מצד שני הוא דומה בעיני לשנה שחלפה: אינטנסיבי, ללא נחמה ומחייב אותך לחשוב על דברים שתעדיף שלא לחשוב עליהם, אפילו אם אתה מחוסן, לכאורה.
36 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
חן חן, עומר.
הספר הוא על אסטוניה אבל הסופרת פינית. מסכימה איתך לגבי העושר התרבותי שהגיוון מציע. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, רץ
סיגנונו אינו דומה לספרים פיניים אחרים שקראתי. |
|
|
עומר ציוני
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אסטוניה... טוב משגיעים משם ספרים ומתורגמים לעברית. העושר האנושי והתרבותי הוא העושר האמיתי של בני האדם. אני לא בטוח שארקא את הספר, אבל אהבתי את זה שהוא פה.
|
|
|
רץ
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
הספרות הפנית מיוחדת ומרתקת - ותרגומיו של רמי סערי הם פרויקט ספרותי תרבותי שהנגיש ספרות זאת לציבור הישראלי.
|
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
מורי, כמו שכתבתי אני לא מכירה את אסטוניה.
מהתיאורים בספר חשבתי שהיא נחשלת למדי. אם טעיתי - מתנצלת. |
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אז מתברר שאסטוניה בהחלט מתקדמת וממהרת לאמץ טכנולוגיה חת-שתיים.
|
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
לא חשבתי על הנקודה שהעלית לגבי תאורי הזוועות הסקנדינביים. אולי יש בזה משהו. ממה שקראתי בספר (והבנתי מקריאה שטחית) אסטוניה אינה מדינה מתקדמת. אולי זה אמור רק לגבי שכבת האיכרים בה, ואולי בגלל שהיא סבלה כיבושים מצד שכנותיה והאחרון שבהם - הסובייטים - הותירו אותה מדממת והרסו את חברתה האזרחית כמו שעשו למדינות אחרות שהיו תחת שלטונם. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, חני.
אני קוראת עכשיו ספר מתח שמקיים את כללי הז'אנר באופן הכי צפוי (כלומר - מנסה להפתיע ולהדהים ו(בינתיים)לא מצליח. שנה טובה גם לך, אני בטוחה שגם את, כמוני, מסתפקת בסתם "טובה". לאצריך להגזים... |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
יפה כתבת, יעל.
מעניין למה לסקנדינבים(אם כי פינלנד זה טיפה שונה) יש תאווה לתאר זוועות בתיאורים גרפיים בספרים?
אסטוניה היא מדינה שלווה ומתקדמת עם אנשים שידועים בהתנהלותם הרגועה והאיטית. כנראה שמתחת לפני השטח מסתתר משהו גועש. |
|
|
חני
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
ללא נחמה.... אם כך יעל
את חייבת לפתוח בספר שונה לתחילת השנה..
ושתהיה לך שנה נפלאה:) |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, פרפ"צ
אני לא מסכימה עם המסקנה שלך. כשחרב מונחת על צוואר רוב האנשים יבחרו, כנראה, בשרידה ובהתנהגויות "לא מוסריות". אבל אם הישרדות אינה מעורבת, גם במצבי קיצון אני חושבת שרוב האנשים יבחרו התנהגות משתפת-פעולה. חוץ מאנשים (ויש גם מעטים כאלה) שנהנים מסבלם של אחרים. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
מוריה הספר מעניין מאד.
אם הייתי צריכה לבחור בדבר אחד שראוי לאנשים (לא רק לסופרים) ללמוד - זה היה מתי לשים נקודה. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
השאלה הפילוסופית האם האדם הוא רע מיסודו או טוב מיסודו מקבלת תשובה לא נעימה במיוחד.
נראה שבמצבי קיצון רוב בני האדם יהיו מנוולים לא קטנים, וישנם גם כאלה שלא צריכים להגיע למצבי קיצון... |
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
נשמע מעניין. חבל על החלק האחרון, המיותר. סופרים צריכים לדעת מתי כל מילה הופכת מהעצמה לחרבן פוטנציאלי.
|
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, אַבְרָשׁ אֲמִירִי
הוצאת לי את המלים מהמוח. מישהו כתב פה - ואני מסכימה - שסופר טוב הוא זה הגורם לקורא להרגיש. ואת הרגשות שתיארה אוקסנן אני ממש לא רוצה להרגיש, למרות שהיא, לדעתי, סופרת מצויינת. |
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת טובה לספר שמאד התקשיתי לקרוא.
על-אף התרגום המשובח של סערי והסיפור המעניין והאמין ככלל, התקשיתי מאד לדרג אותו כמוך לאור הזוועות שמתוארות בו באופן גרפי ומפורש כמבעד לעין המצלמה, ושהסבו לי כאב מוחשי כמעט לפרקים. אולי מדובר רק ברגישות יתר שלי, אבל נדמה לי שאפשר היה להעביר לקורא את אותן תמונות גם מבלי הרובד המפורש להחריד. במיוחד, כוונתי לחלקים שעליהם פסחת. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, בלו-בלו
הקדמת אותי בקריאתו בעשור. עדיין אני לא בטוחה אם לשמוח על שקראתי ספר מצויין או להצטער על שקראתי ספר שעל כל מעלותיו אי אפשר למנות שיפור במצב הרוח של הקורא. |
|
|
בלו-בלו
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת מעולה.
הניתוח שלך כל כך מדוייק וקולע.
הביקורת על הספר הזה היתה אחת הראשונות שלי באתר. |
36 הקוראים שאהבו את הביקורת
